29 בינואר 2016

בוז'י בעקבות גנדי

כל כלב בוז׳י יומו -

כנראה שם, בכפר ההוא המטרוּנספר, נולדה הסיסמה ״אנחנו כאן והם שם״, שלימים נעשתה זמריר ציוני קליט להפצת האידיאולוגיה הטרנספריסטית...

סלמאן מצאלחה || בוז'י בעקבות גנדי


את התשובה לשאלה מיהו ציוני נתן מזמן הגנרל והפוליטיקאי רחבעם זאבי, שזכה לכינוי ״גנדי״ לא בשל משנתו הפציפיסטית. ״כל הציונות היא טרנספר״, כתב זאבי בבטאון מפלגת ״מולדת״ שאותה הקים. ״אם הטרנספר אינו מוסרי — כל הציונות אינה מוסרית״. וכל זאת מן הטעם הפשוט, שהציונות ״קמה וצמחה והיתה למדינה תוך שימוש מסיבי בדרך הטרנספר. כמעט כל יישובינו קמו ונוסדו במקומם של כפרים או ערים ערביות... קיבוץ מרחביה בא במקומו של הכפר פולה, כמו שרשפים נבנה על חורבות אשרפיה, ורוחמה במקום ג‘ממה, ומגידו במקום לג׳ון, וגם רחובות במקום חרבת דורן, ובית שאן במקום ביסאן, וכך כל היישובים שלנו״ (״רק הטרנספר יביא שלום״, מולדת, 44, אייר תשנ"ב).

במאמר אחר, שפירסם באוגוסט 1987 ב״עיתון של המדינה״ היהודית־דמוקרטית, הוא חושף את השתלשלות ה״טרנספר בהסכמה״, שנעשה ב–1950 לתושבי מג׳דל, כפר ערבי ששכן על גבול הרצועה, ומנה כ-2,700 נפש. זאבי מספר שם, כי לאחר שמונה לקצין המודיעין בפיקוד דרום היתה לו שיחה עם אלוף הפיקוד, משה דיין. האחרון דיבר על הצורך בפינוי התושבים הערבים ממג׳דל, כדי לא להשאיר על גבול הרצועה יישוב ערבי שיהווה בעיה ביטחונית. לדברי זאבי ניסה להניא את דיין מביצוע התוכנית, אך דיין היה נחוש בדעתו. לאחר עיכוב בביצוע פנה דיין ישירות לראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן גוריון, ש״הסכים לטרנספר הזה ללא היסוס והורה על פינוי התושבים לרצועה. במחצית אוקטובר 1950 נעשה הדבר בהסכמתם של המצרים ושל תושבי מגדל־גד (מג׳דל) עצמם״ (״טרנספר בהסכמה״, "ידיעות אחרונות", 10.8.1987).

כנראה שם, בכפר ההוא המטרוּנספר, נולדה הסיסמה ״אנחנו כאן והם שם״, שלימים נעשתה זמריר ציוני קליט להפצת האידיאולוגיה הטרנספריסטית של זאבי. לא אחת הוא חזר ואמר שאת התורה הזאת ינק מפי מנהיגיו הפוליטיים ומפקדיו הצבאיים, מפי אלה המכונים בעגה הישראלית העכשווית ״שמאל״.

״מי שנתחנך על דבר מה בנערותו, יישאר לו הדבר גם בשיבתו״, אומרים הערבים, שיודעים לנסח בפתגמיהם תובנות לשימוש שאר בני התמותה. והנה הגענו עד הלום כדי לחזות באיש העומד בראש מה שמכונה ״אופוזיציה לוחמת״, שוטח את משנתו החדשה־ישנה בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי: "אני רוצה להיפרד מכמה שיותר פלסטינים כמה שיותר מהר", אמר יצחק הרצוג לבאי הכנס (״התוכנית המדינית של הרצוג״, "הארץ" 20.1), ללמדנו, שגם אם התמהמה, כעת הוריד מעליו את כל המסיכות.


וכדי שהדברים יהיו נהירים לכל שומעיו, הסיסמה שאותה טבע זאבי מתגלגלת לה בניגון ציוני עכשווי על לשונו של האיש שתובע לעצמו מלכות בכנסת ישראל: "הם שם ואנחנו כאן. נקים חומה גדולה בינינו. זה הדו־קיום שאפשרי עכשיו — אתם קיימים שם ואנחנו קיימים כאן״, פסק בנחרצות ציונית הטוען לכתר ראש ממשלת ישראל.

הרצוג, שחוזר ומדגיש שבענייני ביטחון הוא קיצוני יותר מבנימין נתניהו, רואה בעיני רוחו את העיר ירושלים בלי פלסטינים, וקורא להפריד את השכונות־הכפרים הפלסטיניים ממנה, "ואז נאחד מחדש את ירושלים האמיתית, בלי מאות אלפי פלסטינים, שיהיו בצד השני של החומה", מסכם איש החזון.

ובכן, לידיעת האופוזיציונר הרצוג. אין ירושלים אמיתית בלי מאות אלפי פלסטינים, כפי שאין ירושלים אמיתית בלי מאות אלפי יהודים, שלא לדבר על שאר הכיתות, העדות והדתות. ירושלים האמיתית היא גם ארץ ישראל וגם ארץ פלסטין האמיתיות. וכפי שאין ישראל בלי ירושלים, אין גם פלסטין בלי ירושלים.

למשמע הדברים האלה של הרצוג, האין זה פלא שישנם עדיין במקומותינו אנשים הקוראים לחיה הזאת ״שמאל״.

נתניהו יכול להמשיך לנחור בשקט בראשות הממשלה.

הארץ, 28.01.2016



For English, press here


שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים