לא רק נימוקים הקשורים לאופי האישי של ספרו האחרון היו בפיו. גם אחרים...

סלמאן מצאלחה ||

מאותו עפר

אם לא היתה כבר קטגוריה כזאת — "פרס היצירה הציונית" — היה צריך להמציא אותה למען תגובתו של חיים גורי. שכן אם ישנה ״יצירה״ ציונית מובהקת, הרי היא מגולמת בדמותו של האיש שבע הימים הזה.

ממרום שנותיו הוא ידע לדחות את ידו המושטת של הממסד, שבה מלוא החופן מעות שהופרשו מאוצר הממלכה המתהווה כאן. לא רק נימוקים הקשורים לאופי האישי של ספרו האחרון היו בפיו. גם אחרים.

בראיון ששודר בטלוויזיה הוא אמר, שקיימת בעיה עם פרס שנושא שם כזה, כיוון שהוא מדיר 20% מאזרחי המדינה הערבים. דבריו אלה של גורי עולים בקנה אחד עם תהליך ארוך של חשבון נפש, הן אישי והן לאומי, שהוא עורך בשנים האחרונות; חשבון נפש שבא לידי ביטוי לא אחת ביצירתו המאוחרת.

בהזדמנות זו, ולכבוד סירובו האצילי לקבל את פרס היצירה המדירה, הנה דברים שהקדשתי לו במלאות לו תשעים.

*

מאותו עפר

                        לקרוא את גורי במלים של חיים

 

וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.

וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.

וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.

וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

 

בְּסֵתֶר הַדְּבָרִים, אַתָּה הֲרֵי מִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים.

זְמַנְךָ עוֹבֵר, אַתָּה אוֹמֵר, נוֹטֵל מִמְּךָ, מוֹסֵר לַאֲחֵרִים.

אַךְ לֹא בָּרוּר עֲדַיִן מַהוּ סֵדֶר הַדְּבָרִים.

 

אֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ. חַכֵּה. אַל תֵּלֵךְ מִמְּךָ.

לְאָן אַתָּה רוֹצֶה לָלֶכֶת. הֲרֵי הָיִיתָ שָׁם,

הֲרֵי כְּבָר הָיִיתָ שָׁם. אַתָּה תֵּלֵךְ,

וְלֹא תַּגִּיעַ. לְעוֹלָם.

 

אַתָּה כְּבָר אִישׁ זָקֵן וּבַעַל נִסָּיוֹן עָשִׁיר.

וְלֹא מְעַט מֵהַמִּלִּים שֶׁאָבְדוּ בְּךָ,

הֵן בְּדִיּוּק הַמִּלִּים שֶׁאוֹתָן אֲנִי מַכִּיר.

הֵן נֶחְבָּאוֹת בְּסֵדֶר הַדְּבָרִים.

 

אַתָּה שְׁתִיקָה הוֹלֶכֶת וְנִמְשֶׁכֶת

אֶל הַיָּם. שְׁתִיקַת הַיָּם. שְׁתִיקַת הָרֶוַח

שֶׁנִּפְעַר בֵּין מִלּוֹת הַשִּׁיר. הָרֶוַח שֶׁנִּשְׁאַר.

חַכֵּה. אַל תֵּלֵךְ מִמְּךָ. אוּלַי תִּזְכֶּה בָּאֲבֵדָה

מוּשֶׁבֶת — הַתִּקְוָה הַהִיא.

 

וּלְךָ אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר עוֹד דָּבָר:

אִם נִפָּגֵשׁ הַיּוֹם, אָז לָבֶטַח

גַּם נִפָּגֵשׁ מָחָר.

כִּי הֲרֵי אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ

מֵאוֹתוֹ עָפָר.

***

הערה: שיר זה הוא סוג של קריאה במכלול שירתו של גורי. כל הבתים לבד מהאחרון הם ציטטות משירים שונים שלו. אני רק סידרתי השורות מחדש, כסוג של קריאה פואטית אישית שלי בשירתו. הבית האחרון הוא מלותי שלי.

*

הארץ, 09.01.2016