ערבים כלוחמי חירות ישראל


סלמאן מצאלחה ||

ערבים כלוחמי חירות ישראל


שלא כבזמן הזה, היו זמנים שבהם אפשר היה לזכות את מנהיגי השמאל הערבי בארץ בתואר ״לוחמי חירות ישראל״. בימים ההם השמאל הערבי נלחם למען עצמאות ישראל ולא סלד מ״מדינה יהודית״. הדיווחים מהתקופה ההיא מציגים תמונה מאלפת.

באוגוסט 1948, לפני האיחוד מחדש של מק״י, ערכו הקומוניסטים הערבים אסיפה בחיפה. אמיל חביבי, חבר מרכז הליגה לשחרור לאומי ולימים ח״כ מטעם מק״י, נאם בה. ״קול העם״, ביטאון מק״י, מצטט מדבריו: ״הליגה תילחם לכך שהמוני העם הערבי בארץ יהפכו לגורם דמוקרטי, אשר בשיתוף עם הכוחות הדמוקרטיים היהודיים יילחמו להגשמה מלאה של החלטת האו״ם. השלום והעצמאות של המדינה היהודית והערבית תלויים בהבנה יהודית־ערבית״. המונח ״פלסטינית״ עוד לא היה שגור בימים ההם.

אסיפת האיחוד החגיגית נערכה באוקטובר 1948 בקולנוע ״מאי״ בחיפה. העיתון ״דבר״ מצטט מדברי חביבי, שקרא ל״הוצאת צבא הכיבוש העיראקי מארץ ישראל״ והצהיר שהמפלגה תילחם להקמת המדינה הערבית, ״למען השמירה על עצמאות מדינת ישראל״.

״עצמאות ישראל״ עמדה אז בראש מעייניהם של מנהיגי השמאל, יהודים כערבים. מאיר וילנר, החתום על מגילת העצמאות, הדגיש בנאומו את תרומת חבריו: ״רוב רובם של חברינו נלחמים בשורות צבא ההגנה לישראל. רבים מטובי חברינו נהרגו ונפצעו בקרבות בנותנם דוגמה של לוחמי חופש אמיצים וכנים״.

הוא גם הזכיר את תרומת המפלגה בגיוס עזרה בינלאומית ״למלחמת העצמאות של מדינת ישראל״ ולא שכח לציין גם: ״כשם שהמונים ערביים מעוניינים בניצחון מדינת ישראל על הפולשים, כן מעוניינים ההמונים היהודיים בסיכול המזימה האימפריאליסטית לצירוף החלק הערבי של ארץ ישראל לעבר הירדן".

תרומת החברים לעצמאות ישראל נחשפת בשאילתה שהפנה ח״כ וילנר ב–1949 לראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן־גוריון, בעקבות צווי הרחקה ומעצר שהוציא המושל הצבאי נגד שני חברי המפלגה — רמזי חורי, מזכיר מק״י בגליל המערבי, ונדים מוסה. ח״כ וילנר, כפי שמדווח ״על המשמר״, דאג לציין בשאילתה ששני החברים האלה ״עמדו בראש המחתרת בגליל המערבי נגד כנופיות קאוקג׳י".


בדיון על חוק שירות הביטחון, שנערך בכנסת בינואר 1950, בלטו בנאומיהם חברי מק״י, מדווח ״מעריב״: ״הצטיין הפעם בלשונו החריפה תופיק טובי״. קצפו של ח״כ טובי יצא נגד החזרתו לארץ של נימר הווארי, שעמד בראש ארגון שפעל נגד ישראל. טובי הזכיר למליאת הכנסת את עברו של הווארי, שנאם בעזה וקרא למופתי: ״תחת דגלך, המופתי, ניכנס לתל אביב ונשליך את היהודים הימה״. ח״כ טובי קרא להעמיד את הווארי לדין ״כפושע מלחמה״.

כעבור חצי שנה, ביוני 1950, מצא ח״כ תופיק טובי את עצמו מותקף על ידי ערבים ב״שטחים המוחזקים״. זה קרה, לפי הודעה של לשכת העיתונות הממשלתית, לאחר שהמושל הצבאי נתן לח״כ טובי רשיון כניסה לכפר הערבי טירה. כשסייר ח״כ טובי בכפר הוא ״הותקף על ידי קבוצת תושבים, שרגמוהו בעגבניות ושפכו עליו דיו. פרצה תגרת־ידיים בין אוהדיו ומתנגדיו, בה השתמשו במקלות ובסכינים״. עוד נמסר בהודעה, כי ״מר טובי מצא מקלט בבית המושל הצבאי, אשר נתן לו משמר של חמישה שוטרים, שליווה אותו עד שיצא את הכפר".

ועל כך נאמר, היו זמנים.
*
הארץ, 28.04.2016



For English, press here

שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • קרא מבחר נושאים בערבית