יום חמישי, 28 באפריל 2016

ערבים כלוחמי חירות ישראל


סלמאן מצאלחה ||

ערבים כלוחמי חירות ישראל


משמאל: וילנר, טובי, מיקוניס וחביבי 1948
שלא כבזמן הזה, היו זמנים שבהם אפשר היה לזכות את מנהיגי השמאל הערבי בארץ בתואר ״לוחמי חירות ישראל״. בימים ההם השמאל הערבי נלחם למען עצמאות ישראל ולא סלד מ״מדינה יהודית״. הדיווחים מהתקופה ההיא מציגים תמונה מאלפת.

באוגוסט 1948, לפני האיחוד מחדש של מק״י, ערכו הקומוניסטים הערבים אסיפה בחיפה. אמיל חביבי, חבר מרכז הליגה לשחרור לאומי ולימים ח״כ מטעם מק״י, נאם בה. ״קול העם״, ביטאון מק״י, מצטט מדבריו: ״הליגה תילחם לכך שהמוני העם הערבי בארץ יהפכו לגורם דמוקרטי, אשר בשיתוף עם הכוחות הדמוקרטיים היהודיים יילחמו להגשמה מלאה של החלטת האו״ם. השלום והעצמאות של המדינה היהודית והערבית תלויים בהבנה יהודית־ערבית״. המונח ״פלסטינית״ עוד לא היה שגור בימים ההם.

אסיפת האיחוד החגיגית נערכה באוקטובר 1948 בקולנוע ״מאי״ בחיפה. העיתון ״דבר״ מצטט מדברי חביבי, שקרא ל״הוצאת צבא הכיבוש העיראקי מארץ ישראל״ והצהיר שהמפלגה תילחם להקמת המדינה הערבית, ״למען השמירה על עצמאות מדינת ישראל״.

״עצמאות ישראל״ עמדה אז בראש מעייניהם של מנהיגי השמאל, יהודים כערבים. מאיר וילנר, החתום על מגילת העצמאות, הדגיש בנאומו את תרומת חבריו: ״רוב רובם של חברינו נלחמים בשורות צבא ההגנה לישראל. רבים מטובי חברינו נהרגו ונפצעו בקרבות בנותנם דוגמה של לוחמי חופש אמיצים וכנים״.

הוא גם הזכיר את תרומת המפלגה בגיוס עזרה בינלאומית ״למלחמת העצמאות של מדינת ישראל״ ולא שכח לציין גם: ״כשם שהמונים ערביים מעוניינים בניצחון מדינת ישראל על הפולשים, כן מעוניינים ההמונים היהודיים בסיכול המזימה האימפריאליסטית לצירוף החלק הערבי של ארץ ישראל לעבר הירדן".

תרומת החברים לעצמאות ישראל נחשפת בשאילתה שהפנה ח״כ וילנר ב–1949 לראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן־גוריון, בעקבות צווי הרחקה ומעצר שהוציא המושל הצבאי נגד שני חברי המפלגה — רמזי חורי, מזכיר מק״י בגליל המערבי, ונדים מוסה. ח״כ וילנר, כפי שמדווח ״על המשמר״, דאג לציין בשאילתה ששני החברים האלה ״עמדו בראש המחתרת בגליל המערבי נגד כנופיות קאוקג׳י".


בדיון על חוק שירות הביטחון, שנערך בכנסת בינואר 1950, בלטו בנאומיהם חברי מק״י, מדווח ״מעריב״: ״הצטיין הפעם בלשונו החריפה תופיק טובי״. קצפו של ח״כ טובי יצא נגד החזרתו לארץ של נימר הווארי, שעמד בראש ארגון שפעל נגד ישראל. טובי הזכיר למליאת הכנסת את עברו של הווארי, שנאם בעזה וקרא למופתי: ״תחת דגלך, המופתי, ניכנס לתל אביב ונשליך את היהודים הימה״. ח״כ טובי קרא להעמיד את הווארי לדין ״כפושע מלחמה״.

כעבור חצי שנה, ביוני 1950, מצא ח״כ תופיק טובי את עצמו מותקף על ידי ערבים ב״שטחים המוחזקים״. זה קרה, לפי הודעה של לשכת העיתונות הממשלתית, לאחר שהמושל הצבאי נתן לח״כ טובי רשיון כניסה לכפר הערבי טירה. כשסייר ח״כ טובי בכפר הוא ״הותקף על ידי קבוצת תושבים, שרגמוהו בעגבניות ושפכו עליו דיו. פרצה תגרת־ידיים בין אוהדיו ומתנגדיו, בה השתמשו במקלות ובסכינים״. עוד נמסר בהודעה, כי ״מר טובי מצא מקלט בבית המושל הצבאי, אשר נתן לו משמר של חמישה שוטרים, שליווה אותו עד שיצא את הכפר".

ועל כך נאמר, היו זמנים.
*
הארץ, 28.04.2016



For English, press here

שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים