נחשפה ערוות השמאל


השמאל צריך טיפול שורש -

כולם חולמים לזחול לקואליציה מדומיינת של מרכז מדומיין. כולם מתעסקים בחרא הישראלי העולה על גדותיו, ולא מנסים להדליק ניצוץ רעיוני חדש שיצית את הדמיון האזרחי.


סלמאן מצאלחה ||

נחשפה ערוות השמאל


השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים. ה"שמאל" הזה לא מצליח לשבור את המעגל האתני־לאומי ולשרטט אלטרנטיבה שמאלית אמיתית.

מי שמחפש אלטרנטיבה כזאת לא יכול להתעלם מחמישית מאזרחי ישראל. כל עוד השיח הזה שם את האוכלוסייה הערבית כולה בסל אחד ומתייחס אליה כאל מוקצה ומודרת משיתוף פעולה — כורת במו פיו את הענף שעליו הוא יושב. בעשותו כן, הוא שם את עצמו ואת כל אלה שהוא פונה אליהם בסל האחר, הסל היהודי־הציוני. בכך, הוא משחק לידי הימין על כל סוגיו, החל מחסידי בוז'י ועד מצדדי ביבי.

במצב העניינים השורר כיום בארץ, לא יכול להתקיים שמאל, אלא אם הוא חוצה את הגבולות האתניים, העדתיים והלאומיים. שמאל שראוי לשאת בתואר הזה חייב להחליף דיסקט ולהציג אלטרנטיבה אזרחית, המכילה את אזרחי ישראל כולם. הדרישה הזאת מופנית אל יהודים וערבים. במלים אחרות, האלטרנטיבה חייבת להיות מפלגה אזרחית ישראלית, לא רק יהודית ולא רק ערבית.

שום פלפול לא יכול לכסות על ערוות ה"שמאל" הזה, שנחשפה בוויכוח ב"הארץ". הוא החל בקריאתה של צביה גרינפילד ("הארץ", 5.12), לשעבר ממרצ, לפרקה ולמזגה במחנה הציוני, וזאת כדי שמישהו במחנה המדומיין הזה יואיל בטובו לצרפם לקואליציה עתידית. הטעם שלה פשוט: "הקואליציה שעליה ירצה מחנה זה להתבסס לא תוכל להסתמך על הרשימה הערבית המשותפת, או על מפלגות ערביות נפרדות".

בתגובה ("הארץ", 7.12), כתב נשיא ועידת מרצ, אורי זכי, כי לא מרצ צריכה להיטמע בעבודה, אלא ח"כים בעלי השקפות שמאליות צריכים לפרוש מהעבודה כדי להקים גוש שמאל סוציאל־דמוקרטי עם מרצ".

גם דימיטרי שומסקי לא חורג מהמתווה האתני של השמאל המדומיין הזה. שומסקי שקוע עמוק בתוך השיח הלאומי־ציוני מחד והפלסטיני מאידך, ואינו מצליח (ואולי אינו רוצה) למחוק את הגבול האתני בהוויה הפוליטית של ישראל. הכרחי בעיניו, שהמחאה נגד ההסתה הגזענית מימין ושיח נירמול הכיבוש מהמרכז תצא מתוך מפלגות ממוסדות — בתקווה שכך היא תמשוך אליה "בהדרגה יותר ויותר ישראלים מהאגף השמאלי של תומכי 'המחנה הציוני'". החלום שלו הוא להפוך את מרצ ל"גורם פוליטי כבד משקל, שאי אפשר יהיה שלא להתחשב בו... במלאכת הרכבת הקואליציה" ("הארץ", 14.12).

כך יצא המרצע מהשק של "השמאל" הישראלי. כולם חולמים לזחול לקואליציה מדומיינת של מרכז מדומיין. כולם מתעסקים בחרא הישראלי העולה על גדותיו, ולא מנסים להדליק ניצוץ רעיוני חדש שיצית את הדמיון האזרחי.

יש דרך אחרת לפתוח את הסתימה המדיפה ריח רע של הגזענות הציונית. לשם כך, צריך לפנות למקור הבעיה. מי שמדיר חמישית מאזרחי ישראל מחישוביו הפוליטיים אינו ראוי להיקרא שמאל. לא זאת אף זאת: לדעתי הוא אינו ראוי לחזור לשלטון, ועדיף שיתנדף ויהיה כלא היה.

*
הארץ, 23.12.16
*
For English, press here

שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 comments:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • מבחר נושאים