השמאל צריך טיפול שורש -

כולם חולמים לזחול לקואליציה מדומיינת של מרכז מדומיין. כולם מתעסקים בחרא הישראלי העולה על גדותיו, ולא מנסים להדליק ניצוץ רעיוני חדש שיצית את הדמיון האזרחי.

סלמאן מצאלחה ||

נחשפה ערוות השמאל

השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים. ה"שמאל" הזה לא מצליח לשבור את המעגל האתני־לאומי ולשרטט אלטרנטיבה שמאלית אמיתית.

מי שמחפש אלטרנטיבה כזאת לא יכול להתעלם מחמישית מאזרחי ישראל. כל עוד השיח הזה שם את האוכלוסייה הערבית כולה בסל אחד ומתייחס אליה כאל מוקצה ומודרת משיתוף פעולה — כורת במו פיו את הענף שעליו הוא יושב. בעשותו כן, הוא שם את עצמו ואת כל אלה שהוא פונה אליהם בסל האחר, הסל היהודי־הציוני. בכך, הוא משחק לידי הימין על כל סוגיו, החל מחסידי בוז'י ועד מצדדי ביבי.

במצב העניינים השורר כיום בארץ, לא יכול להתקיים שמאל, אלא אם הוא חוצה את הגבולות האתניים, העדתיים והלאומיים. שמאל שראוי לשאת בתואר הזה חייב להחליף דיסקט ולהציג אלטרנטיבה אזרחית, המכילה את אזרחי ישראל כולם. הדרישה הזאת מופנית אל יהודים וערבים. במלים אחרות, האלטרנטיבה חייבת להיות מפלגה אזרחית ישראלית, לא רק יהודית ולא רק ערבית.

שום פלפול לא יכול לכסות על ערוות ה"שמאל" הזה, שנחשפה בוויכוח ב"הארץ". הוא החל בקריאתה של צביה גרינפילד ("הארץ", 5.12), לשעבר ממרצ, לפרקה ולמזגה במחנה הציוני, וזאת כדי שמישהו במחנה המדומיין הזה יואיל בטובו לצרפם לקואליציה עתידית. הטעם שלה פשוט: "הקואליציה שעליה ירצה מחנה זה להתבסס לא תוכל להסתמך על הרשימה הערבית המשותפת, או על מפלגות ערביות נפרדות".

בתגובה ("הארץ", 7.12), כתב נשיא ועידת מרצ, אורי זכי, כי לא מרצ צריכה להיטמע בעבודה, אלא ח"כים בעלי השקפות שמאליות צריכים לפרוש מהעבודה כדי להקים גוש שמאל סוציאל־דמוקרטי עם מרצ".

גם דימיטרי שומסקי לא חורג מהמתווה האתני של השמאל המדומיין הזה. שומסקי שקוע עמוק בתוך השיח הלאומי־ציוני מחד והפלסטיני מאידך, ואינו מצליח (ואולי אינו רוצה) למחוק את הגבול האתני בהוויה הפוליטית של ישראל. הכרחי בעיניו, שהמחאה נגד ההסתה הגזענית מימין ושיח נירמול הכיבוש מהמרכז תצא מתוך מפלגות ממוסדות — בתקווה שכך היא תמשוך אליה "בהדרגה יותר ויותר ישראלים מהאגף השמאלי של תומכי 'המחנה הציוני'". החלום שלו הוא להפוך את מרצ ל"גורם פוליטי כבד משקל, שאי אפשר יהיה שלא להתחשב בו... במלאכת הרכבת הקואליציה" ("הארץ", 14.12).

כך יצא המרצע מהשק של "השמאל" הישראלי. כולם חולמים לזחול לקואליציה מדומיינת של מרכז מדומיין. כולם מתעסקים בחרא הישראלי העולה על גדותיו, ולא מנסים להדליק ניצוץ רעיוני חדש שיצית את הדמיון האזרחי.

יש דרך אחרת לפתוח את הסתימה המדיפה ריח רע של הגזענות הציונית. לשם כך, צריך לפנות למקור הבעיה. מי שמדיר חמישית מאזרחי ישראל מחישוביו הפוליטיים אינו ראוי להיקרא שמאל. לא זאת אף זאת: לדעתי הוא אינו ראוי לחזור לשלטון, ועדיף שיתנדף ויהיה כלא היה.

*

הארץ, 23.12.16

*

For English, press here