הוזי המדינה


את ההזיות על ״מדינה אחת דמוקרטית״ צריך להשאיר לזמנים אחרים, לזמנים שבהם היהודים יהפכו שוודים והערבים יהפכו דנים.

 

סלמאן מצאלחה ||

הוזי המדינה


דומה כי שוד הנדל״ן הפלסטיני הנמשך על רקע הכיבוש הנמתח מזה שנים רבות החל לקבע בשיח הישראלי, מימין ומשמאל, את תפיסת ה״בלתי-הפיכות״ של המצב. הימין, על כל גוניו, מבוז׳י הזוחל עד ביבי הנוכל, שבויים במכלאה הרעיונית של בנט המתנחל.

ה״כביכול שמאל״, עיין ערך א. ב. יהושע, החל לרשום כדורי הרגעה לטיפול ב״ממאירות הכיבוש״ בדמות סיפוח בפועל של ״שטח C״ למדינת ישראל. בכך הולך המחנה המתקרא שמאל-ציוני עקב בצד אגודל אחרי צעדי בנט-שקד המבקשים לסרטט סלקציה נדל״נית ולספח כמה שיותר שטח עם כמה שפחות ערבים.

אל הקצה השמאלי של המפה הפוליטית הצטרף כח חדש. למחנה הזה נולד מטיף חדש ושמו גדעון לוי. מזה זמן הוא חוזר ומשנן בפומבי את רעיון המדינה האחת, המדינה הדו-לאומית: ״כן, פתרון המדינה הדמוקרטית האחת הוא כפירה בכל מה שגדלנו עליו. הוא מחייב חשיבה מחדש על הכל... זו תחילתה של דרך ארוכה ומכאיבה, אבל היא היחידה שנותרה פתוחה״, נושא לוי את לפיד הבשורה לקוראיו. אמנם הוא ער לסכנה שדרך זו מובילה אליה ובמקום מדינה דמוקרטית תתפתח כאן ״מדינת אפרטהייד״, אך הוא קובע ש״אין דרך שלישית״. הכיבוש המתמשך שלא נראה באופק כי יבוא אל קצו מביא אותו למסקנה ש״המדינה האחת כבר קיימת מזמן״. רק דבר אחד נותר לעשות למען המדינה הזו, מזכיר לוי לקוראיו משמאל: ״זה הזמן לצאת למאבק על משטרה.״ (הארץ, 01.01.2017)

אכן, אין מי שיחלוק על כך שמצב העניינים בישראל-פלסטין הוא קשה. בבחינת העמדות בקרב הישראלים והפלסטינים, הן של אלה הנמצאים במרכז והן של אלה בקצה השמאלי או בקצה הימני, לא נראה שישנם רבים שירימו את הכפפה הזו.

משום מה מציב לוי את העגלה לפני הסוס. שכן, על מנת לנהל מאבק על אופי המשטר במדינה האחת ״הקיימת מזמן״ יש לדאוג תחילה לסיפוח מלא והחלת החוק הישראלי בכל השטחים הכבושים.

לו באמת ובתמים היה קיים שמאל כזה בארץ בנקל אפשר להוציא את האוויר מהמפרשים של חסידי ארץ-ישראל השלמה. די בהנחה על שולחן הכנסת הצעה לספח את כל השטחים הכבושים, כולל רצועת עזה, לפרק את הרשות הפלסטינית על כל מוסדותיה ולהעניק אזרחות ישראלית לכל הפלסטינים. אחרי שהצעה כזו תתקבל, אפשר להתחיל את המאבק על אופי המשטר במדינה האחת.

לא רק הימין יעמוד על רגליו האחוריות אלא כל אנשי ה״כביכול שמאל״ וואנשי המרכז יחברו יחדיו כדי לסכל את ״מזימת השמאל הקיצוני״ שנועדה להרוס את ״המדינה היהודית״. האם לא די בהצעה כזו כדי להוציא את האוויר מבלוני השיח הישראלי ולחשוף את פרצופו הגזעני?

המצב אכן קשה. אולם גם כל ההוזים על מדינה דו-לאומית אחת, עם כל הכוונות הטובות שעומדות בבסיס הזיותיהם, אינם טורחים להסתכל על המצאיות העגומה בחלק זה של העולם. השנים האחרונות חשפו לעיני כל את שבריריותה של ״מדינת הלאום״ הערבית. סוריה המדממת מזה שנים היא העדות הבולטת לשקר הלאומיות בחלק זה של העולם. אם הערבים, עם כל הצער שבדבר, אינם מסוגלים לבנות לעצמם מדינת לאום אזרחית ראויה לשמה, קל לנחש מה עלול להתרחש כאן.

את ההזיות על ״מדינה אחת דמוקרטית״ צריך להשאיר לזמנים אחרים, לזמנים שבהם היהודים יהפכו שוודים והערבים יהפכו דנים. בינתיים, דומה כי יושבי הארץ הזו צועדים לכיוון מצב בלקאני. אשר על כן, בטרם פורענות אין מנוס מחלוקת הארץ לשתי מדינות. ללא חלוקה כזו לא תהיה כאן אף מדינה.
*

שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 comments:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • מבחר נושאים