הוזי המדינה


את ההזיות על ״מדינה אחת דמוקרטית״ צריך להשאיר לזמנים אחרים, לזמנים שבהם היהודים יהפכו שוודים והערבים יהפכו דנים.

 

סלמאן מצאלחה ||

הוזי המדינה


דומה כי שוד הנדל״ן הפלסטיני הנמשך על רקע הכיבוש הנמתח מזה שנים רבות החל לקבע בשיח הישראלי, מימין ומשמאל, את תפיסת ה״בלתי-הפיכות״ של המצב. הימין, על כל גוניו, מבוז׳י הזוחל עד ביבי הנוכל, שבויים במכלאה הרעיונית של בנט המתנחל.

ה״כביכול שמאל״, עיין ערך א. ב. יהושע, החל לרשום כדורי הרגעה לטיפול ב״ממאירות הכיבוש״ בדמות סיפוח בפועל של ״שטח C״ למדינת ישראל. בכך הולך המחנה המתקרא שמאל-ציוני עקב בצד אגודל אחרי צעדי בנט-שקד המבקשים לסרטט סלקציה נדל״נית ולספח כמה שיותר שטח עם כמה שפחות ערבים.

אל הקצה השמאלי של המפה הפוליטית הצטרף כח חדש. למחנה הזה נולד מטיף חדש ושמו גדעון לוי. מזה זמן הוא חוזר ומשנן בפומבי את רעיון המדינה האחת, המדינה הדו-לאומית: ״כן, פתרון המדינה הדמוקרטית האחת הוא כפירה בכל מה שגדלנו עליו. הוא מחייב חשיבה מחדש על הכל... זו תחילתה של דרך ארוכה ומכאיבה, אבל היא היחידה שנותרה פתוחה״, נושא לוי את לפיד הבשורה לקוראיו. אמנם הוא ער לסכנה שדרך זו מובילה אליה ובמקום מדינה דמוקרטית תתפתח כאן ״מדינת אפרטהייד״, אך הוא קובע ש״אין דרך שלישית״. הכיבוש המתמשך שלא נראה באופק כי יבוא אל קצו מביא אותו למסקנה ש״המדינה האחת כבר קיימת מזמן״. רק דבר אחד נותר לעשות למען המדינה הזו, מזכיר לוי לקוראיו משמאל: ״זה הזמן לצאת למאבק על משטרה.״ (הארץ, 01.01.2017)

אכן, אין מי שיחלוק על כך שמצב העניינים בישראל-פלסטין הוא קשה. בבחינת העמדות בקרב הישראלים והפלסטינים, הן של אלה הנמצאים במרכז והן של אלה בקצה השמאלי או בקצה הימני, לא נראה שישנם רבים שירימו את הכפפה הזו.

משום מה מציב לוי את העגלה לפני הסוס. שכן, על מנת לנהל מאבק על אופי המשטר במדינה האחת ״הקיימת מזמן״ יש לדאוג תחילה לסיפוח מלא והחלת החוק הישראלי בכל השטחים הכבושים.

לו באמת ובתמים היה קיים שמאל כזה בארץ בנקל אפשר להוציא את האוויר מהמפרשים של חסידי ארץ-ישראל השלמה. די בהנחה על שולחן הכנסת הצעה לספח את כל השטחים הכבושים, כולל רצועת עזה, לפרק את הרשות הפלסטינית על כל מוסדותיה ולהעניק אזרחות ישראלית לכל הפלסטינים. אחרי שהצעה כזו תתקבל, אפשר להתחיל את המאבק על אופי המשטר במדינה האחת.

לא רק הימין יעמוד על רגליו האחוריות אלא כל אנשי ה״כביכול שמאל״ וואנשי המרכז יחברו יחדיו כדי לסכל את ״מזימת השמאל הקיצוני״ שנועדה להרוס את ״המדינה היהודית״. האם לא די בהצעה כזו כדי להוציא את האוויר מבלוני השיח הישראלי ולחשוף את פרצופו הגזעני?

המצב אכן קשה. אולם גם כל ההוזים על מדינה דו-לאומית אחת, עם כל הכוונות הטובות שעומדות בבסיס הזיותיהם, אינם טורחים להסתכל על המצאיות העגומה בחלק זה של העולם. השנים האחרונות חשפו לעיני כל את שבריריותה של ״מדינת הלאום״ הערבית. סוריה המדממת מזה שנים היא העדות הבולטת לשקר הלאומיות בחלק זה של העולם. אם הערבים, עם כל הצער שבדבר, אינם מסוגלים לבנות לעצמם מדינת לאום אזרחית ראויה לשמה, קל לנחש מה עלול להתרחש כאן.

את ההזיות על ״מדינה אחת דמוקרטית״ צריך להשאיר לזמנים אחרים, לזמנים שבהם היהודים יהפכו שוודים והערבים יהפכו דנים. בינתיים, דומה כי יושבי הארץ הזו צועדים לכיוון מצב בלקאני. אשר על כן, בטרם פורענות אין מנוס מחלוקת הארץ לשתי מדינות. ללא חלוקה כזו לא תהיה כאן אף מדינה.
*

שיתופים:



תגובות :

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

 

האתר הושק באוקטובר 2008