24 באוקטובר 2013

גדעון עשת || מסע הצלב היהודי

 ‪"‬אני תקווה שגיוס נשים יהודיות וערביות לצבא ההגנה יהווה אחד הגורמים להצעדת האשה הערבייה לקראת שחרורה מכבלי עבדותה במשפחה ובעם, ולהעלות רמתה החברתית והתרבותית‪".‬

של מי הציטוטים? לא של אביגדור ליברמן שדורש לגייס את אזרחי ישראל הערבים לצבא.

גדעון עשת || מסע הצלב היהודי

 "אני רוצה לשאול את שר הביטחון, מה הסיבה לכך שעד עכשיו לא גויסו בהתאם לחוק ... שירות הביטחון, הגילים המתאימים בקרב האוכלוסייה הערבית‪".‬

‪"‬מדוע מוציאה הממשלה מכלל השירות הצבאי את האזרחים הערבים בגיל הגיוס, אף כי רבים מהם גילו נכונות למלא את חובותיהם כאזרחים התובעים ליהנות מכל הזכויות? אין ספק שזוהי אחת התופעות הבולטות של האפליה הגזעית במדיניותה של הממשלה".

 ‪"‬אני תקווה שגיוס נשים יהודיות וערביות לצבא ההגנה יהווה אחד הגורמים להצעדת האשה הערבייה לקראת שחרורה מכבלי עבדותה במשפחה ובעם, ולהעלות רמתה החברתית והתרבותית‪".‬

של מי הציטוטים? לא של אביגדור ליברמן שדורש לגייס את אזרחי ישראל הערבים לצבא.

אתמול התקיים באוניברסיטה הפתוחה כינוס על שרות אזרחי למי שאינם מגוייסים לצבא. על גיוס ערבים ונשים דתיות לצבא אין כמעט איש מדבר. אך גם על ההצעה לשרות אזרחי – למערכת הרווחה, הבריאות והחינוך –  חולקים רבים.  במיוחד בקרב הערבים עצמם. כל עוד אין שיוויון בזכויות, אומרים המתנגדים, אין מקום לשיוויון בחובות.

השיוויון שבחוק
מושב החורף של הכנסת אמור לחוקק את התיקון לחוק שרות הביטחון כך שהגיוס לצבא יהיה שיוויוני. ההצעה, שגובשה בוועדת שרים בראשות יעקב פרי, לא באמת עוסקת בשיוויון. לא בין נשים וגברים. לא בין יהודים לערבים ולא – לכאורה המטרה העיקרית  – בין יהודים לבין עצמם. השירות של הדתיים מהזן של בנט כמו השירות של הדתיים מהזן של אייכלר לא יהיה שווה לשירות של החילוניים מהזן של  פרי.

מה אמר הדוכס מנורמנדי?
הבה נשחק בנדמה לי: נניח שבין יהודים לערבים היה כאן שיוויון.  נדמיין ישראל שבה אין קרן קיימת שאוסרת יישוב ערבים על אדמתה בגיבוי הממשלה שגם פוטרת אותה ממסים. נדמיין מצב שבו ערבי המועמד לעבודה לא נפסל כי משרד הביטחון אינו מבצע  עיסקות עם יצרן פרטי שמעסיק מתכנתים ערבים. נדמיין עולם שבו סחנין מקבלת מהממשלה תקציב כמו אריאל. האם, בעולם המפוברק הזה, יגייסו את הערבים?

נחזור אלף שנה לאחור. הדוכס מנורמנדי מגייס כוח לשחרור הארץ הקדושה מידי כובשיה המוסלמים. האם על היהודים באירופה להתגייס למסע הצלב? נראה כי לא תהיה זו חכמה בדיעבד לומר כי מה ליהודי להתגייס למסע צלב. וגם זה רק אם תושבי נורמנדי היהודים נהנו משיוויון – מה שכלל לא היה. בהשוואה כזאת האם ראוי לגייס ערבי לצבא של מדינה יהודית? האם המדינה היהודית של נתניהו שונה לערבי - ישראלי מאשר המדינה הנוצרית של הדוכס מנורמנדי ליהודי-צרפתי?

המדינה היהודית-צלבנית
אותו מושב  של הכנסת אמור גם לדון בהצעת חוק למתן עדיפות לתואר "יהודית" על פני דמוקרטית, בהגדרת המדינה. מדוע מי שאינו יהודי, בין אם במוצאו ובין אם מבחירה, צריך להתגייס לצבא של מדינה שבמהותה שוללת את שייכותו  אליה?  יש השוללים את השינוי המוצע כי הוא פוגע בערך הדמוקרטיה. אבל גם מי שמוכן להביט  אלף שנה לאחור, ולמחוק את הדמוקרטיה כלא היתה, צריך עדיין להשיב לשאלה: האם סביר לגייס יהודים למסע צלב?

אז,  כמו היום, ההגדרות האלה נועדו להצדיק אפליה.

הציטוטים בפתח המאמר הם משנות ה-50',  ואמרו אותם חברי הכנסת מאיר וילנר, תאופיק טובי ושמואל מיקוניס – כולם חברי המפלגה הקומוניסטית הישראלית. בן גוריון ושותפיו לשלטון, אך לא הצבא, הם שהתנגדו לגיוס ערבים.

כדי להצדיק האפליה.


(המאמר התפרסם ב"ידיעות אחרונות" ביום 22.10.2013)

נ.ב. בכינוס באוניברסיטה הפתוחה טענו האקדמאיים שעוסקים בנושא כי:

א. שרות אזרחי חובה יגרום לאבטלה של רבבות.
ב. החרדים יתנגדו לו וימרדו בשרות חובה אזרחי כמו בצבאי.
ג. בדיוק מה שתהיה התגובה של האזרחים הערבים אם לא תהיה הסכמה מראש עם המנהיגות שלהם.
ד. הצבא חושש משרות אזרחי חובה כי הוא יפגע ביכולתו למצוא פקידות וטבחים בזול.
ה.  אין גיוס חובה של ערבים לצבא בגלל הרצון של המנהיגות הפוליטית היהודית להפלות לרעה ערבים בחייהם האזרחים ובכדי למנוע מהם טענות בדבר זכותם לשיוויון.
---

פורסם בבלוג של גדעון עשת.

--------------------

באותו נושא, ראה:
סלמאן מצאלחה ||  יאללה, תנו שוויון בנטל



שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

0 תגובות::

הוסף רשומת תגובה

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

הקש על התמונה לשליחת דוא״ל

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים