דיכוי ראש

ראשים מתגלגלים - היסטוריית הראשים הערופים

סלמאן מצאלחה || דיכוי ראש

אירוע שהתרחש לפני שנה וחצי במלחמת העדות הניטשת בסוריה סימל את אשר עתיד לקרות בהמשך. כוחות אסלאמיסטים השתלטו על העיר אל-מערה בצפון מערב סוריה ולא פסחו על מתן טיפול לפסל של משורר ערבי נודע, אבו אל-עלאא אלמערי, מן המאה ה-11. משורר-פילוסוף זה הביע לא אחת בשיריו ספקות באשר לדתות: ״עורו עורו, הו פתאים! הן כל דתותיכם מעשי הונאה ונְכָלִים של הקדמונים.״

האסלאמיסטים שכבשו את העיר לא הסתפקו בניפוץ הפסל שעמד במקום עשרות שנים, אלא כרתו את ראש הברונזה שלו. הראש המפוסל שניתז בעיר הוא האקדח שהופיע במערכה הראשונה של המלחמה באיזור המוכה דתות וכתות. מכאן, הדרך היתה קצרה להופעתו של ארגון דאע״ש ולפשעים שהוא מבצע, כגון עריפת ראשים בשר-ודם, בדרך להקמת ח׳ליפות אסלאמית.

חסידי דאע״ש, בדומה לכל התנועות האסלאמיות, שואפים להחזיר עטרה מוסלמית לישנה ולייסד מדינה המתנהלת לפי כללים שהיו נוהגים בראשית האסלאם. זוהי תקופה שנתפסת בעיניהם כתקופת הזוהר והטוהר הבראשיתי של האסלאם. אולם אין שקר גדול מזה. שכן, הטוהר, כביכול, היה רחוק מהמדינה הזו כמרחק מזרח ממערב. שלושה מתוך ארבעת הח׳ליפים הראשונים אחרי מוחמד לא מתו מוות טבעי כלל וכלל. הם היו מטרה למתנקשים שנעצו בהם פגיונות והם נפלו על הארץ מתבוססים בדמם.

כך, עוד מראשית האסלאם, נסללה הדרך למלחמת הירושה העקובה מדם ולמלחמות האינסופיות על השלטון השבטי והעדתי בעולם הערבי והמוסלמי.

הנה עדות ראיה על הראשים המתגלגלים בהיסטוריה המוסלמית. ההיסטוריון אל-מסעודי (נ. 957 לספירה) מדווח מפי איש שנכח בבית הממשל המוסלמי בעיר אל-כופה שבעיראק: ״ראיתי את ראשו של אל-חוסיין [נכדו של מוחמד ובנו של עלי מייסד השיעה] כשהובא והונח בבית הממשל באל-כופה בפני עובייד אללה בן זיאד. לאחר מכן, ראיתי את ראשו של עובייד אללה בן זיאד שהובא והונח באותו מקום בפני אלמוח׳תאר. אחרי כן, ראיתי את ראשו של אלמוח׳תאר שהובא והונח בפני מוסעב בן אלזובייר. לאחר מכן, ראיתי את ראשו של מוסעב בן אלזובייר שהובא והונח באותו מקום בפני עבד אלמלכּ.״

אפשר להוסיף עוד ולספר גם על מעלליו של ח׳אלד בן אל-ווליד, המפקד המוסלמי ה״מהולל״ מימי ראשית האסלאם, שלא בחל להורות על הרג שבויים ולהשתמש בראשיהם הערופים, כולל ראשו של המשורר מאלכ בן נוירה, כעין אבנים כדי לשְפּוֹת עליהם קדרות הבישול לצבאו, כפי שדווח לנו ההסטוריון אלטברי.

לא זו אף זו: גם לנביא מוחמד, כך מספרת מסורת אחרת שאותה מצטט אלטברי, הוגש ראשו הערוף של אחד מגדולי מתנגדיו, הוא אבו ג׳הל. כאשר הונח הראש הערוף בפניו הוא בירך על המוגמר ונשא תפילה לאללה.

אם כך נגזר גורלם של ערבים ומוסלמים בידי ערבים ומוסלמים, אין לתמוה על סרטוני עריפות הראשים שמפיץ דאע״ש. שכן, עריפת ראשים של כופרים לא תיחשב עבירה על הקוד הדתי. זאת ועוד, במונח ״כופרים״, לפי פוסקי ההלכה המוסלמית, נכללים כל מי שאינם מוסלמים, כולל גם נוצרים ויהודים.

משום כך, אין לתמוה על שתיקת הכבשים של מוסד אל-אזהר, ההתאחדות העולמית של חכמי הסונה וכל שאר ״החכמים״. איש מהם לא פצה פה ולא הוציא שום פסק הלכה שקובע שהפשעים שמבצע דאע״ש מנוגדים לאסלאם.

העולם הערבי זקוק למהפכה שונה מזו שהתרחשה ב״אביב הערבי״. עולם זה זקוק להחלפת הדיסק הקשיח שבו מותקנת מערכת הפעלה אפלה היונקת מעולם פראי של עבר שבטי שהורס כל חלקה טובה. לכן, אפשר לומר שרק הופעתו של אתאטורק ערבי תוכל להציל את הערבים והמוסלמים מעצמם.
***
גירסה של המאמר התפרסמה ב: דעות-הארץ, 16 בספטמבר 2014



שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • קרא מבחר נושאים בערבית