גם על המזרחים אינו פוסח -

נתניהו יודע שה"מזרחים" תמיד יקנו ממנו את הסחורה שמוטבע עליה תו תקן של שנאת ערבים.

סלמאן מצאלחה ||

התפוח שלא נפל מהעץ

"את קולות המצביעים המזרחים אתה לא תקבל אף פעם, רק אני יודע להביא אותם", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר, המזרחי, משה כחלון. את הדברים גילה נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות". ראש הממשלה אף חשף בפני בן שיחו את הסוד שמאחורי קביעתו: "אני יודע את מי הם שונאים: הם שונאים את הערבים. ואני יודע להביא להם את הסחורה".

את התואר "בני עדות המזרח" המציאו הציונים האשכנזים, שהקימו את המדינה והדביקו אותו ליהודים יוצאי ארצות ערב. כל ההוויה החברתית־התרבותית של ה"מזרחים" האלה היא הוויה ערבית מגוונת, המשתרעת מקזבלנקה עד בגדאד, מדמשק עד צנעא.

על רקע המלחמות והמתיחות הלאומית המתמשכת בין ישראל לסביבה הערבית, ה"מזרחים" מצאו את עצמם בקונפליקט מובנה. משום כך הם מיהרו לאמץ אל לבם את התואר הזה, בניסיון לברוח מן המורשת הערבית שלהם. זאת ועוד, באין דרך להיבדל מהערבים מבחינת המראה הפיזי, הם מצאו מפלט בדת, אם במגבעות מזרח אירופיות דוגמת אנשי ש"ס, ואם בכיפות על הראש ומגיני דוד המשתלשלים על החזה.

כמו הכלכלה, גם השוק הפוליטי מתנהל לפי היצע וביקוש. כאיש מכירות ממולח למד ראש הממשלה לעשות הון מה"סחורה" שהוא מוכר להמונים. הוא יודע שבתקופות מתח ביטחוני או ברגעי משבר עולה הביקוש לשנאת ערבים ושמאלנים. כך ידע בעבר לנצל את ההזדמנות שנקרתה לפניו וללחוש על אוזנו של המקובל ה"מזרחי" יצחק כדורי: "השמאל שכחו מה זה להיות יהודים".

מפעל השנאה של נתניהו אינו מסתפק במוצרים נגד הערבים. היהודים ה"מזרחים" צריכים לזכור שהוא אינו פוסח גם עליהם: ״אנחנו האירופים עדינים, לא אוכלים כל כך הרבה כמוכם, המרוקאים, שלא ניראה שמנים״, הטיחה שרה נתניהו במני נפתלי, אב הבית במעון ראש הממשלה.

כדי להבין לעומק את התנהלותו של ראש הממשלה צריך לחזור אל כור מחצבתו. אפשר לתמצת את דרכו בדברים שאמר אביו, פרופ׳ בן־ציון נתניהו, בראיון לארי שביט: "עלינו להבין שבינינו ובין הערבים יש ניגוד תרבותי עמוק. הציונות מיסודה היא תנועה מערבית. זוהי תנועה אשר חיה על גבול המזרח, אך פניה תמיד למערב" ("אין דבר כזה עם פלסטיני", "הארץ", 18.9.1998)

דומה כי הבן הפנים את הדברים היטב. השפעתם ניכרת בכל צעד שלו. "במציאות המקפת אותנו, הרעיון של שלום אמת הוא אשליה. זוהי הנחה דמיונית שאין לה שום יסוד במציאות״, אמר פרופ׳ נתניהו באותו ראיון. תפישה זו היא שמנחה את ראש הממשלה מאז שנכנס לתפקידו. הוא רוצה לנהל את הסכסוך, לא לפתור אותו. הניהול מבטיח רמה מסוימת של מתח לאומי, שמשרת את הימין. על רקע המתח תמיד אפשר לשלוף את ״הערבים נוהרים באוטובוסים לקלפי״, ותמיד אפשר לפרוט על נימי ה״כבוד״ השבטי־הלאומי.

אכן, נתניהו יודע שה"מזרחים" תמיד יקנו ממנו את הסחורה שמוטבע עליה תו תקן של שנאת ערבים. השבטיות הערבית־המוסלמית האנטי־יהודית, מן הצד השני, רק מחריפה את הסבך שבו כולנו שקועים עד צוואר.

*

הארץ, 19.02.2016