יום שישי, 2 בספטמבר 2016

מדינה יהודית ודגנרטית

ברור שכל דגנרט, אלא אם הוא דגנרט ציוני, רואה את מופרכותו של הטיעון הלאומי העולה מהסיפור הזה. ללמדנו שהגזענות והלאומנות, ולא משנה מאיזה צד הן באות, הורסות כל חלקה אפורה וטובה במוח האנושי.

סלמאן מצאלחה ||

מדינה יהודית ודגנרטית


אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה. הרוב המוחלט, הנמנה עם שתי הקהילות המדומיינות בשני צדי המתרס, לא מצליח להשתחרר מכבלי הדת ולצאת אל המרחב החוצה את מעגל ההשתייכות הדתית. לכן, השיח סביב סוגיית הגדרתה של המדינה כ"יהודית ודמוקרטית" הוא שיח עקר, שלא מוביל לשום מקום.

כל אבירי הציונות "החילוניים", כביכול, ממשיכים לטעון, שאין סתירה בין היהודית לדמוקרטית, ולחיזוק דבריהם שבים ומעלים את טענת ה"לאומיות" היהודית במנותק מה"דת". טענה זו מופרכת מן היסוד. השאלה שצריכים לשאול את עצמם בהקשר הזה כל אותם ציונים "לאומיים" היא: האם מותר היהודי משאר בני התמותה? היהודי הדתי, בדומה לכל בן דת אחרת, ישיב על כך בחיוב, כי זוהי מהות האמונה הדתית. השאלה היא האם היהודי ה"חילוני" הולך בעקבותיו?

כדי להנהיר להדיוטות את מופרכות הלאומיות בהקשר הזה, נציג את המקרה ההיפותטי הבא: רב, קאדי וכומר — זו לא תחילתה של בדיחה — חברו יחד למסע לגילוי פלנטה חדשה. הפלנטה שוכנת בשביל החלב והדבש ונקראת בשם: "אינליאל". השלושה נחתו על אדמת הפלנטה וסיכמו להיפגש כעבור שבוע במנחת, כדי לטוס בחזרה. כל איש פנה לדרכו.

ה"אינליאלים" הם עם חביב, מסביר פנים, המשתייך לגזע עלום שצבעו ירוק. הם קיבלו בשמחה את פני המבקרים וערכו להם סעודות מלכים. מקץ שבוע חזרו השלושה אל המנחת עם פנים זוהרות. כל אחד סיפר לחבריו שעלה בידו להעביר את המשפחה הירוקה שהתארח אצלה על אמונותיה ה"פרימיטיביות" — לגיירה, לנצרה ולאסלמה בהתאמה.

כעת נשאלת השאלה, האם שלוש המשפחות הירוקות, שיש להן מקום מוגדר, שפה, תרבות, היסטוריה ומסורת חברתית "אינליאלית" שורשית, מפסיקות להיות שייכות לעם ולתרבות ה"אינליאלית"?

כמובן שהרב האורתודוקסי המחמיר, שגייר את המשפחה האינליאלית כהלכה — ובעקבותיו בנימין נתניהו, ושלמה אבינרי, וגדי טאוב, וארי שביט — יוסיפו לטעון, כי המשפחה הירוקה הזאת היא "עם ישראל" ו"עם יהודי" שקיבל תורה מסיני. הם אף ידרשו להחיל עליה את חוק השבות למדינה ה"יהודית־דמוקרטית", ירביצו בה תורה על "ארץ־ישראל", שבה "קם העם היהודי 'הירוק'" ובה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית...", ואולי אף ימציאו לבני העם "האינליאלי" שם של שבט יהודי "ירוק" ועלום ויקראו לו: "השבט ה–13".

ברור שכל דגנרט, אלא אם הוא דגנרט ציוני, רואה את מופרכותו של הטיעון הלאומי העולה מהסיפור הזה. ללמדנו שהגזענות והלאומנות, ולא משנה מאיזה צד הן באות, הורסות כל חלקה אפורה וטובה במוח האנושי.

עם זאת, כל האמור לעיל לא נועד לשלול את זכות ההגדרה העצמית של הקהילות המדומיינות המתפתחות בארץ המאובטחת. נהפוך הוא, הוא בא להדגיש, שדת ולאום לא עולים בקנה אחד, לא ביהדות, לא בנצרות ולא באיסלאם. מי שלא מבין את הדבר הבסיסי הזה, מן הראוי שיתכונן לימים הנוראים.
*

הארץ, 2 בספטמבר 2016


For English, press here


שיתופים:



תגובות בפייסבוק:

תגובה 1:

  1. המאמר ממש לא ברור, מי אלה האנשים שנוסעים לממלכה הירוקה, ואיך זה משרת את הטיעון?

    השבמחק

  • מזרח-תיכון

    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

    למה אמריקה אוהבת מלחמות

    התנהלות המעצמות, ובראשן ארה״ב, מול איראן איננה מפתיעה; השלום במזרח התיכון הוא האויב מספר אחת של יצרניות הנשק הגדולות...

    כל הפרטים

  • ישראל-פלסטין

    תש״ח בעיניים ערביות

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

    ישראל כמדינה ערבית

    "ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.

קלאסי

***
ג׳אז


ארכיון הצד הזה

מבחר נושאים

 
  • מסות

    עיר הפרח המהלך

    רק העיר ירושלים מסוגלת להלֵּך על החבל הנמתח בין שדים רדומים לבין פּרח שנשכח...

    כל הפרטים

    כל הצפורים מוליכות לרומא

    כשחלפה באופק עננה שחורה של צפורים ונחתה במטעים בשלהי הסתיו‮, ‬יצאו אנשי הכפר ובידיהם כל מיני רעשנים ואצו לגרש את הצפורים הפולשניות כדי להציל את יבולי הזיתים‮, ‬מקור מחייתם העיקרי בימים ההם‮.

    כל הפרטים



  • סיפור

    צפירת הרגעה

    כשנורית צור התקשרה לאמיר לשאול לשלומו "בימים טרופים אלה" כלשונה, נשמעה בקולה נימה קצת מבודחת, אם כי לא הצליחה להסתיר בה את החרדה הגדולה שלה...

    כל הפרטים


    מדרש

    על קופים וחזירים

    מדי פעם בפעם מובאים בתקשורת העברית דברי שטנה הנאמרים על-ידי מטיפים אסלאמיים או מובאים ציטוטים, מן העתונות או מכתובים ערביים אחרים, המדמים את היהודים לקופים וחזירים. בהתייחסות למובאות האלה תמיד נעלם מעיני הקורא העברי מקור הדימוי הזה והרקע עליו צמח.

    כל הפרטים
  • another title

    المتابع من أبناء جلدتنا لما يجري في هذا العالم الواسع يجد نفسه أمام ظاهرة فريدة. فلو نظرنا إلى ما يحصل من أحداث نرى أنّ القاسم المشترك بينها هو أنّ غالبيّتها هو مواقع وقوعها الجغرافية. إذ نرى أنّها تحدث في الأصقاع التي توصف بانتمائها إلى العالمين العربي والإسلامي.
  • שיר

    מאותו עפר

    וְשׁוּב דִּמְדּוּמִים וְשׁוּב רוּחַ יָם רְעוּדָה.
    וְלֹא הִבְהֵב בָּאֹפֶק סִימָן כָּלְשֶׁהוּ לְהֲקָלָה.
    וּכְבָר הָיָה יָדוּעַ שֶׁהָעִנְיָנִים יֵלְכוּ וְיִסְתַּבְּכוּ.
    וְהֵם אָכֵן הָלְכוּ וְהסְתַּבְּכוּ.

    כל הפרטים

  • שיר

    בחיפה, מול הים

    בְּחַיְפָה, מוּל הַיָּם, רֵיחוֹת הַמֶּלַח
    עוֹלִים מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה. וְשֶׁמֶשׁ
    הַתּוֹלָה עַל עֵץ פּוֹרֶמֶת רוּחַ.
    בְּתוֹךְ שְׁוּרַת עֵצִים טוֹבֶלֶת אֶבֶן,
    נִטְּעוּ גְבָרִים, נָשִׁים וְאֵלֶם. דַּיָּרִים
    בְּבֵית דִּירוֹת וּשְׁמוֹ מוֹלֶדֶת.

    כל הפרטים

  • שיר

    על חופש היצירה בעידן הלאומי


    מִכֵּיוָן שֶׁאֵינֶנִּי מְדִינָה, לֹא גְבוּלוֹת
    בְּטוּחִים לִי, אוֹ צָבָא שֶׁשּׁוֹמֵר יוֹם
    וָלַיְלָה עַל חַיֵּי חַיָּלָיו. וְאֵין קַו
    צִבְעוֹנִי שֶׁמָּתַח גֶנֶרָל מְאֻבָּק בְּשׁוּלֵי
    נִצְחוֹנוֹתָיו.

    כל הפרטים