סלמאן מצאלחה ||

ערבי, דבר עברית

גבות ערביות רבות, של פוליטיקאים ופקידי חינוך פופוליסטים, תורמנה למקרא הכותרת הזאת. יחד עם זאת, מן הראוי לדון בסוגיית השפה בכובד ראש, במנותק מהרגישות הלאומית הקשורה בה.

כל הפרטים

כל החתולים של הפרופסור

סלמאן מצאלחה || כל החתולים של הפרופסור

שנים רבות סבב לו רוכל אחד נושא על גבו שק גדוש וכרז בקול שיש לו מכל טוב. מדי בוקר הוא יצא לדרכו בנסיון למכור את מרכולתו. אך, רק חדי עין ידעו מה יש בתוך השק.

יום אחד, עבר לו בעיירה "עבד כנעני" והשליך בדרכו קליפת בננה. הרוכל, שהיה כה טרוד בהסתרת תכולת השק, לא הבחין בקליפה שנזרקה. הוא דרך על הקליפה, החליק ונפל. אך, המשיך להחזיק בחוזקה בשקו ובתכולתו. לרוכל הזה יצאו מוניטין בעיירה והוא פרופסור מאוד מכובד.

לפני כחודש עוד ניסה פרופ' שלמה אבינרי בכל דרך אפשרית להסתיר מעיני כל את מרכולתו ("עם פלסטיני כן, עם יהודי לא?", הארץ, 13.8.2010). כציוני חרד הוא העלה על נס את תפקידה של "המהפכה הציונית" בהפיכת היהודים עם ככל העמים. הוא אף הרחיק לכת בעריכת השוואה מופרכת בין עם יהודי לעם צרפתי.

במאמר שני שפירסם ערב ראש השנה ("בילאדי בילאדי", הארץ, 8.9.10) לא השאיר פרופ' אבינרי כל מקום לפיקפוק באשר לכוונותיו הנסתרות. כנראה ש"עצב יהודי" רגיש במעטפת ציונית נפגע קשות אצלו. עצב זה טורד מאז את מנוחתו וטורף את שנתו. הנה הוא צולע לו שוב לכיוון המכתבה, מקליד על הצג את חלום הבלהות שלו וחושף באחת את תכולת שק ה"מהפכה הציונית".

מן הראוי להתעכב תחילה על הכותרת שניתנה למאמרו. "בילאדי, בילאדי" זועקת הכותרת הערבית בתעתיק עברי, וכל זאת על מנת לפרוט על הנימים הרגישים של הקוראים העבריים במטרה להחדיר פחד קמאי לעולמם, משל היתה זו עוד קריאת קרב ערבית. חשוב שהקוראים לא יגששו באפלה וגם ראוי שיידעו מה אומרת הכותרת הערבית. שכן, בתרגום לעברית הכותרת תישמע מוכרת לכל איש ואישה בארץ הזאת. "הוי ארצי, מולדתי" אומרת הכותרת הזו ולבטח משפט זה שגור בפיו של פרופ' אבינרי ורבים אחרים. הכותרת הערבית המתועתקת נועדה לעורר בהלה באמצעות השימוש בצליל-הפרא, הצליל הערבי הלא מובן.

מקריאת מאמרו של פרופ' אבינרי מתברר גם, כי בשק שנשא על גבו משך שנים אכן יש מכל "טוב"; מרצע פה ומרצע שם, חתול פה וחתול שם ועוד כהנה ו"כהנא". פרופ' אבינרי שוטח בפני הקוראים תסריט-אימים דמיוני שבאמצעותו הוא מנסה להזהיר מפני ה"אסון" המתרגש על מדינת ישראל: "כולנו ישראלים, אזרחים שווים במולדתנו המשותפת", הוא שם בפיו של יו"ר הכנסת בישיבה עתידית מדומיינת.

השקר הציוני של פרופ' אבינרי נחשף במאמרו האחרון. הנה לפתע פרחה לה כלא היתה "המהפכה הציונית" שלו שהעלתה על נס את ההשתייכות ל"עם" היהודי, תחת ההשתייכות לדת היהודית.

כמדומני, הוא ראוי למדליה אולימפית על הפליק-פלאק המרשים לאחור שביצע בחזרתו לכור מחצבתו הדתי. שכן, הוא חושף באחת, במאמרו האחרון, את כל מה שניסה להסתיר מעיני הבריות לפני כן. לפתע, בראש מעייניו נמצאת "הרבנות היהודית", ולפתע הוא חוזר אל "בית הכנסת", אל "עם ישראל" ואל "אלוהי ישראל".

אזרחים שווים? מולדת משותפת? דמוקרטיה? שוויון ועוד כאלה דברים? הצחקתם אותו. תשכחו מזה. יותר חמים ונעים לו בחיקו ובחוקו של השטעטל היהודי.

אמנם נכון, ישנה נפש כנענית ל"עבד הכנעני" וגם היא הומייה. אך, לדידו של אבינרי, האמון על המסורת הדתית, לא דין עבד עברי כדין עבד כנעני.

עבדכם הנאמן עוד סבר לתומו ששלמה אבינרי הוא פרופסור למדע המדינה הדוגל בדמוקרטיה, שוויון, שלטון חוק ומדינה מתוקנת. טעיתי. מתברר, כי הוא בסך הכל עוד אדמו"ר יהודי פוסק הלכה.

*

For English, press here

***
ראה:
סלמאן מצאלחה, "מסעדה יהודית ודמוקרטית"
שלמה אבינרי, "עם פלסטיני כן, עם יהודי לא?"
אלכסנדר יעקובסון: "מה יש בו בשם"
אורי אבנרי, "פטריות רעילות"
לב גרינברג, "תיקון יהודי דמוקרטי"
ב. מיכאל, "עגבניה פרבוסלאבית ורפובליקנית"

___________________________

כל הפרטים

סלמאן מצאלחה || 

עובדיה, או עבדאללה, כי ימלוך

ימים נוראים לפנינו. ימים נוראים בעברית וימים נוראים בערבית. לא תחת גפנו יישב לו איש ולא תחת תאנתו ירבץ לו קשיש, כי אם בתורתו, "תורת המלך", תורת השנאה הפושה בישראל יהגה יומם וליל.

זה לא כבר ראינו את ההתגייסות של רבנים למען הרב יצחק שפירא, מחבר הספר "תורת המלך", שחקר את דיני הנפשות בין עם ישראל לשאר העמים, ודן בהלכות הריגת גויים בעתות שלום ובעתות מלחמה.

והנה שוב, כן שוב, קם לו הרב עובדיה יוסף, מנהיגה "הרוחני" של ש"ס, דורש ומכה בנו פעם נוספת: "שייתמו אויבינו ושונאינו, אבו מאזן וכל הרשעים האלה שיאבדו מן העולם, יכה בהם הקדוש ברוך הוא מכת דבר, בישמעאלים, בפלסטינים האלה - רשעים צוררי ישראל", כפי שצוטטו דבריו השבוע.

נפלאו ממני דרכי אנשי הדת. נפלאו ממני גם דרכי הפוליטיקאים מפה ומשם. נפלאה ממני דרך פוליטיקאי, הנוהג כדג וממלא פיו מים למשמע דברי השטנה, ונפלאה ממני דרך איש הדת, המזדחל לו כנחש ואורב לטרף קל בדרשה לקראת הימים הנוראים.

נפלאה ממני דרך פוליטיקאי גזען שאוטם את אוזניו למשמע הדברים כאן, בעוד הוא אץ לצטט על כל במה אפשרית דברים דומים מן העבר השני. נפלאה ממני דרך איש הדת הנוהג כמנאפת, בולע את דברי הבלע ומוחה פיהו, ואומר: לא שמעתי און, כמי שרוצה לומר במלים אחרות: דבריו של הרב הוצאו מהקשרם. על כגון אלה כבר נאמר כי רגזה ארץ "תחת עבד, כי ימלוך".

אני שומע את הדברים וקורא את התגובות שלא איחרו לבוא בעקבותיהם, מפה ומשם. אני לא יודע אם לבכות או לצחוק. צחוק הגורל הוא שדבריו של הרב המנאץ נשמעים כל כך מוכרים לאוזן שלי בתרגום מן הערבית. משל שמו של הרב לא היה עובדיה כי אם עבדאללה, ומשל לא היה הרב נואם, מטיף ודורש בעברית, כי אם בערבית.

מכאן נשנות הקריאות בעברית: "ייתמו שונאינו ויכה בהם הקדוש ברוך הוא מכת דבר, בישמעאלים האלה..." ומשם נשמעות, משתקפות, אותן הנאצות בערבית: "אלוהים, הכה והרוס את היהודים צאצאי הקופים והחזירים, אלמן את נשותיהם, ייתם את ילדיהם...", ועוד כהנה וכהנה פניני לשון בשמית צחה.

"אם חס וחלילה איש דת מוסלמי היה מתבטא נגד היהודים באותן מלים הוא היה נעצר מיד", מיהר ח"כ ג'מאל זחאלקה לכתוב ליועץ המשפטי וקרא לו להעמיד לדין את הרב. כנראה שהח"כ הנמרץ איננו יודע דבר וחצי דבר על מורשת הנאצות בערבית. לו היו עוצרים מיד את כל מטיפי השנאה בעברית ובערבית, כי אז היו הידיים של השב"ס הישראלי, הפלסטיני והכלל-ערבי מלאות עבודה.

לא אחת תוהים אנשים, מכאן ומשם, מהיכן כל דברי השטנה האלה באים. אך כהרגלם הם תמיד מסרבים לגעת בשורש הרע. כולם מעדיפים לטמון את הראש בחול. והחול במרחב השמי הזה הוא חול טובעני, מאוד טובעני.

ובכן, הגיע הזמן להציג את הדברים כהווייתם. אין צורך להתפתל בפרשנויות שונות ומשונות. כל דברי הבלע, הן בעברית והן בערבית, יונקים את השנאה מאותו ביב שופכין, מאותו עטין המתקרא מונותיאיזם. וכאשר בעטין זה נמהלים יחד גם אלוהים וגם קוד שבטי, הרי שרק תמהיל רעיל יוצא ממנו.

ישנו אנטידוט המבטל את השפעת הרעל הזה. צריך רק אומץ להשתמש בו. קוראים לו הפרדת הדת מהמדינה. ואם תרצו במלים אחרות, הוצאת הקדוש ברוך הוא מחוץ לחוק.
*
פורסם: הארץ, 1 בספטמבר 2010

***
For English, press here
*

כל הפרטים