גדעון עשת || אלימות אלוהית


גדעון עשת || אלימות אלוהית


התקפות הטרור, לאחרונה באירופה, נעשו בשם אללה, אלוהי המוסלמים. יפי הנפש, ובענייני הדת יש הרבה כאלה, מהנשיאים הולנד ואובמה ועד ראש ממשלתנו, אמרו שאין לזהות בין הטרור ובין האיסלם. אמנם הטרוריסטים של עכשיו הם מוסלמים, אבל רוב המוסלמים אינם טרוריסטים. המשוואה איסלם = טרור היא על כן מוטעה. כך בפי יפי הנפש שרובם אף מכירים באופן אישי כמה מוסלמים מתונים וחביבים. הא הראייה.

ובכן, יפי הנפש האלה טועים.

בכדי להבין את העניין ראוי לחזור לימים שבהם הנצרות, ולא האיסלם, היתה אלימה. היהודים זוכרים את הנצרות המיליטנטית מהפרעות באירופה. הילידים באמריקה כבר שכחו את האלימות שהפעיל עליהם הכובש הספרדי. המוסלמים, במיוחד באזור הנודע כפלסטין, דווקא זוכרים את מסעי הטרור שהפעילו הצלבנים. עוד רבים, במיוחד באירופה, זוכרים את הרדיפות בשם האלוהים וישוע של אלה שטענו, למשל, שכדור הארץ נע סביב השמש.

המהפך הנוצרי?

היום העולם המכונה נוצרי דווקא שקט, לבטח במובן הטרוריסטי של המילה. איך קרה שנוצרים טרוריסטים הפכו לשוחרי שלום וליפי נפש? התשובה, נראה לי, אינה טמונה במנהיגות המתונה של כוהני הדת הנוצרים. היא גם לא טמונה בגירסה חדשה של התנ"כ והברית החדשה. אלה דווקא נשארו בדיוק כשהיו אז, בימי הטרור.

ההסבר טמון בכך שאנשים נטשו את הנצרות. אמנם צלב מתנוסס עדין על לא מעט מדגליהן של מדינות אירפה אבל הצלב, נכון ל – 300 השנה האחרונות, נמצא רק בדגל. סימבול רגשי ותרבותי לא בראש ובעיקר – לא בפוליטיקה. והוא לא נמצא שם כי אנשים נטשו את הדת הנוצרית.

בין סדאם חוסיין ובנימין נתניהו

מה שלא קרה במזרח, וגם לא במזרח התיכון. המוסלמים, לבטח באזור הזה, לא נטשו את הדת. להפך. ישראלים הזוכרים את המפגש עם תושבי ירושלים המזרחית ב – 1967 התקשו להיתקל באישה בכיסוי ראש. היום אלה כמעט רק לא-מוסלמיות. ח"כ חנין זועבי היא חריג. גם אנשי המהפכה החילונית הערבית, הנשיאים חוסיין ואסד בעירק ובסוריה הקפידו להתפלל במסגד. אין מדינה ערבית שהאיסלם לא ממלא תפקיד בפוליטיקה ובחוק. וכל עוד הציבור מוכן להקשיב לאימאם, יהיו אימאמים שיצטטו את הקוראן הקורא להשמיד את הכופרים.

וכל עוד המדינה מכבדת את הדת האלימה הממוסדת הזו, וכל עוד הציבור לא נוטש את הדת – יהיו מי שהטרור הנוצרי והמוסלמי יהוו עבורם גאולה.

היהדות אינה שונה. קחו את "ואהבת את רעך". לכאורה משפט הומניסטי – משאלת הלב של יפי הנפש. אבל כבר שנים שלמשפט הזה, הלקוח מההלכה היהודית, יש פרשנים רבניים אורתודוכסים למהדרין שמסבירים כי רעך הוא יהודי בלבד. ואין פלא על כן שאחד הסטיקרים הנפוצים בקרב יהודים דתיים הוא "יהודים אוהבים יהודים" – כדי שנבין את מי לא אוהבים ומי דמו הפקר.

תושבי עזה כלל לא מכירים מצב שבו אין טרור יהודי-ישראלי. ובעובדה עתה ראש ממשלתנו מתנגד לבדיקת הענין בידי בית הדין הבינלאומי בהאג.ולמה לו להתנגד אם אין מה להסתיר? מה גם שההחלטה של בית הדין היא דו צדדית – גם כלפי ישראל וגם כלפי פלסטין. אבל רק ישראל מתנגדת.

מלחמות האלים

המוסלמים והיהודים (בישראל, אך לרוב לא מחוצה לה) ממשיכים לאחוז בדת. גם החילוניים לכאורה שחיים בשקט עם הפקרת חיי האישות וחופש התנועה וההשכלה לכוהני דת. וכל עוד אין התנערות מדת, לבטח בזירה הציבורית, אין התנערות מהטרור שטמון בדת. כל דת.

כמעט כל דת. בסיווג הדתות, ותודה לד"ר סלמאן מצאלחה על האבחנה הקולעת, יש הבדל בין הדתות המונותאיסטיות לבין הפאגנים – עובדי אלילים. כאשר יש אלוהים אחד וכנסיה אחת העוצמה גדולה יותר. אצל עובדי אלילים יכול האדם לבחור, בהתאם לנסיבות, באליל שבו ירצה . אצל עובדי אלילים, ראו במיוחד אצל היוונים, מי שעסקו בטרור היו בעיקר האלילים בינם לבין עצמם. החופש לבחור את האליל, החופש לבחור את האלוהים – במיוחד זה שאינו קיים – הוא כנראה תנאי לשחרור האנושות מכבלי הדת והטרור הטמון בה.

תנאי הכרחי אבל לא מספיק. חילוניות לכשעצמה, אינה חיסון מושלם מפני טרור. הנאצים בראש וראשונה, הגולאג הסטליניסטי, הטרור האמריקאי בוייטנאם, הטבח בכורדים בעיראק בימי סאדם חוסיין, הטרור הרוסי של פוטין בצ'צ'ניה הם עדויות לטרור חילוני לאומני. אבל במבט היסטורי החילוניות, כמו החיסון נגד שפעת, מונעת 80% מהמקרים. זה הרבה מאוד.
*

פורסם: הבלוג של גדעון עשת

שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 comments:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • מבחר נושאים