סלמאן מצאלחה
מאמר ״אל-חיאת״:
"אין מוסר בפוליטיקה של המעצמות הגדולות, על אחת כמה וכמה כשהדבר נוגע למלחמות, ובמיוחד כאשר הן מתנהלות בזירות רחוקות. במצב כזה, האינטרסים מכתיבים את המדיניות, והאינטרסים - גם אם עוטפים אותם במתק שפתיים - הם אינטרסים כלכליים בסופו של דבר. העמים וגורלותיהם אינם נלקחים בחשבון בשיקולי הרווח וההפסד של קובעי המדיניות במעצמות הגדולות.
נביט למשל בהצהרה שנתן לאחרונה הגנרל הרוסי ולדימיר שאמאנוב בפרלמנט הרוסי. הוא ציין שהצבא הרוסי העביר לשדות הקרב בסוריה 200 סוגים של [מערכות] נשק רוסי חדשות, כדי לנסותן. הגנרל הוסיף שהניסויים הללו הוכיחו את יעילותו של הנשק הרוסי, דבר שיגביר את מכירות הנשק הרוסי בעולם ויקדם את הכלכלה הרוסית. נודע לנו אפוא שהכלכלה הרוסית מתבססת על התעשיות הצבאיות בלבד, ושאין לרוסיה מה לייצא לעולם מלבד אותה תוצרת צבאית. משמעות הדבר היא שהמלחמה הרוסית בסוריה היא הזדמנות שהצאר הרוסי [הנשיא ולדימיר פוטין] מנצל כדי לנסות לאת כלי הנשק הרוסיים החדשים. מה שנכון לגבי רוסיה בתחום זה נכון לגבי ארה"ב ולגבי שאר המעצמות. כאמור, אין מוסר בפוליטיקה.
כך הפכה סוריה, על תסבוכותיה העדתיות והדתיות, זירה לסכסוכים ולמשיכת חבל [בין קבוצות בעלות אינטרסים מנוגדים], ולשדה ניסויים עבור כל הכוחות האזוריים והבינלאומיים. ההנהגה הערבית שקוראת ל'קהילה הבינלאומית' להתערב על מנת לשים קץ לטרגדיה הסורית, מבטאת בהצהרות אלה רק את כישלונה הלאומי המביש לטפל במה שקורה בחצר הערבית שלה.
לו היה באמת ובתמים דבר ששמו 'ערביות' בעלת קשרי [סולידריות] הדוקים, לא היו אותם [מנהיגים] ודומיהם קוראים ל'קהילה הבינלאומית' להתערב כדי לשים קץ למעשי הטבח והשחיטה האלה. לו היו [המנהיגים] הללו ערבים אמיתיים, שקשרים הדוקים מחברים ביניהם, כי אז הם היו מתערבים בעצמם כדי לשים קץ למעשי הטבח המתבצעים נגד בני עמם. האין הם מנהיגים, העומדים בראש מדינות אשר להן צבאות עצומים? איך קורה... שהם עומדים בחיבוק ידיים ודורשים מ'הזרים', מן הקהילה הבינלאומית, להתערב על מנת לפתור את בעיותיהם? מדוע לא יעשו הם את מה שהם דורשים מן הקהילה הבינלאומית לעשות?
זאת ועוד, ראו את ההבדל בין יחסו של העולם האחר [הלא-ערבי] כלפי הפליטים שהתדפקו על שעריו, לבין יחסם של הערבים כלפי הפליטים שאמורים להיות בני דתם. האין זאת [עובדה] שמחנות פליטים נמצאים רק בארצות הערבים והמוסלמים? ראו את המיליונים שנדדו לאירופה. כל המיליונים הללו אינם חיים במחנות פליטים, אלא הם נקלטים בערים האירופאיות והופכים לחלק מהאזרחים. רק בארצות הערבים והמוסלמים, כגון ירדן, לבנון, ותורכיה, מצטופפים הערבים במחנות מחפירים. מה משמעות הדבר? משמעותו היא דבר אחד - שהערבים והמוסלמים אינם קולטים פליטים, בניגוד לשאר העמים האירופאים, שהם העמים 'הכופרים' על פי האידיאולוגיות שעליהן חונכו [הערבים והמוסלמים] מינקות.
האין משמעותו של מצב זה, הגלוי לעיני כל, כי מה שמכונה 'ערביות' אינו אלא אשליה חסרת כל יסוד מוצק? זאת ועוד, כאשר משטר המייחס לעצמו את הערביות, כגון המשטר הסורי, נעזר במטוסים זרים, רוסיים, כדי לרצוח את מי שהם כביכול 'אזרחיו' או 'בני עמו', האין משמעות הדבר כי מה שאמור להיות עם אחד הוא אינו כזה בשום אופן?
אמיתות אלה אשר נחשפות לעינינו, מחייבות כל ערבי שיש לו עדיין שמץ של כבוד אנושי, להתבייש בהשתייכותו לאומה אומללה זו ולהנהגתה, על כל זרמיה, אשר זמן רב האכילו אותו בסיסמאות ריקות. עשורים ארוכים של לעיסת סיסמאות לא הביאו דבר לאזרח הערבי. מה הניבו סיסמאות אלה לאחר כל העשורים האלה? הערבים הפכו לקבוצות של אנשים אשר דבר לא מאחד ביניהן, המשוטטות ללא מטרה בעולם שהופך למדבר פוליטי, חברתי, תרבותי ומוסרי.
העולם הערבי כבר הפך למעבדת ניסויים עבור המעצמות הגדולות, והערבים הפכו לשפני ניסיונות המשוטטים בחוסר מטרה ולא מוצאים דרך לצאת מהמשברים שלהם. אלה הן אמיתות גלויות לעיני כל ולא ניתן להחביא אותן או לטאטא אותן מתחת לשטיח."
*
התרגום פורסם ב- ״ממרי״
For Arabic, press here
For English, press here
סלמאן מצאלחה ||
אשליית הסולידריות הערבית
"אין מוסר בפוליטיקה של המעצמות הגדולות, על אחת כמה וכמה כשהדבר נוגע למלחמות, ובמיוחד כאשר הן מתנהלות בזירות רחוקות. במצב כזה, האינטרסים מכתיבים את המדיניות, והאינטרסים - גם אם עוטפים אותם במתק שפתיים - הם אינטרסים כלכליים בסופו של דבר. העמים וגורלותיהם אינם נלקחים בחשבון בשיקולי הרווח וההפסד של קובעי המדיניות במעצמות הגדולות.
נביט למשל בהצהרה שנתן לאחרונה הגנרל הרוסי ולדימיר שאמאנוב בפרלמנט הרוסי. הוא ציין שהצבא הרוסי העביר לשדות הקרב בסוריה 200 סוגים של [מערכות] נשק רוסי חדשות, כדי לנסותן. הגנרל הוסיף שהניסויים הללו הוכיחו את יעילותו של הנשק הרוסי, דבר שיגביר את מכירות הנשק הרוסי בעולם ויקדם את הכלכלה הרוסית. נודע לנו אפוא שהכלכלה הרוסית מתבססת על התעשיות הצבאיות בלבד, ושאין לרוסיה מה לייצא לעולם מלבד אותה תוצרת צבאית. משמעות הדבר היא שהמלחמה הרוסית בסוריה היא הזדמנות שהצאר הרוסי [הנשיא ולדימיר פוטין] מנצל כדי לנסות לאת כלי הנשק הרוסיים החדשים. מה שנכון לגבי רוסיה בתחום זה נכון לגבי ארה"ב ולגבי שאר המעצמות. כאמור, אין מוסר בפוליטיקה.
כך הפכה סוריה, על תסבוכותיה העדתיות והדתיות, זירה לסכסוכים ולמשיכת חבל [בין קבוצות בעלות אינטרסים מנוגדים], ולשדה ניסויים עבור כל הכוחות האזוריים והבינלאומיים. ההנהגה הערבית שקוראת ל'קהילה הבינלאומית' להתערב על מנת לשים קץ לטרגדיה הסורית, מבטאת בהצהרות אלה רק את כישלונה הלאומי המביש לטפל במה שקורה בחצר הערבית שלה.
לו היה באמת ובתמים דבר ששמו 'ערביות' בעלת קשרי [סולידריות] הדוקים, לא היו אותם [מנהיגים] ודומיהם קוראים ל'קהילה הבינלאומית' להתערב כדי לשים קץ למעשי הטבח והשחיטה האלה. לו היו [המנהיגים] הללו ערבים אמיתיים, שקשרים הדוקים מחברים ביניהם, כי אז הם היו מתערבים בעצמם כדי לשים קץ למעשי הטבח המתבצעים נגד בני עמם. האין הם מנהיגים, העומדים בראש מדינות אשר להן צבאות עצומים? איך קורה... שהם עומדים בחיבוק ידיים ודורשים מ'הזרים', מן הקהילה הבינלאומית, להתערב על מנת לפתור את בעיותיהם? מדוע לא יעשו הם את מה שהם דורשים מן הקהילה הבינלאומית לעשות?
זאת ועוד, ראו את ההבדל בין יחסו של העולם האחר [הלא-ערבי] כלפי הפליטים שהתדפקו על שעריו, לבין יחסם של הערבים כלפי הפליטים שאמורים להיות בני דתם. האין זאת [עובדה] שמחנות פליטים נמצאים רק בארצות הערבים והמוסלמים? ראו את המיליונים שנדדו לאירופה. כל המיליונים הללו אינם חיים במחנות פליטים, אלא הם נקלטים בערים האירופאיות והופכים לחלק מהאזרחים. רק בארצות הערבים והמוסלמים, כגון ירדן, לבנון, ותורכיה, מצטופפים הערבים במחנות מחפירים. מה משמעות הדבר? משמעותו היא דבר אחד - שהערבים והמוסלמים אינם קולטים פליטים, בניגוד לשאר העמים האירופאים, שהם העמים 'הכופרים' על פי האידיאולוגיות שעליהן חונכו [הערבים והמוסלמים] מינקות.
האין משמעותו של מצב זה, הגלוי לעיני כל, כי מה שמכונה 'ערביות' אינו אלא אשליה חסרת כל יסוד מוצק? זאת ועוד, כאשר משטר המייחס לעצמו את הערביות, כגון המשטר הסורי, נעזר במטוסים זרים, רוסיים, כדי לרצוח את מי שהם כביכול 'אזרחיו' או 'בני עמו', האין משמעות הדבר כי מה שאמור להיות עם אחד הוא אינו כזה בשום אופן?
אמיתות אלה אשר נחשפות לעינינו, מחייבות כל ערבי שיש לו עדיין שמץ של כבוד אנושי, להתבייש בהשתייכותו לאומה אומללה זו ולהנהגתה, על כל זרמיה, אשר זמן רב האכילו אותו בסיסמאות ריקות. עשורים ארוכים של לעיסת סיסמאות לא הביאו דבר לאזרח הערבי. מה הניבו סיסמאות אלה לאחר כל העשורים האלה? הערבים הפכו לקבוצות של אנשים אשר דבר לא מאחד ביניהן, המשוטטות ללא מטרה בעולם שהופך למדבר פוליטי, חברתי, תרבותי ומוסרי.
העולם הערבי כבר הפך למעבדת ניסויים עבור המעצמות הגדולות, והערבים הפכו לשפני ניסיונות המשוטטים בחוסר מטרה ולא מוצאים דרך לצאת מהמשברים שלהם. אלה הן אמיתות גלויות לעיני כל ולא ניתן להחביא אותן או לטאטא אותן מתחת לשטיח."
*
התרגום פורסם ב- ״ממרי״
For Arabic, press here
For English, press here
0 ת ג ו ב ו ת:
הוסף רשומת תגובה