ומי לא בא לחתונה?

הח"כים הערבים, שעטים בדרך כלל על כל מצלמה ונדחפים לכל מיקרופון המושט לפניהם, נאלמו דום.  


סלמאן מצאלחה

ומי לא בא לחתונה?

סערה חברתית חדשה פקדה את הארץ עקב חתונה אחת, שחיברה בין אשה ערבייה מוסלמית לבין גבר יהודי. התקשורת העברית גדושה בהתייחסויות לנושא, החל מגינויים המנוסחים במשפטים השאובים מביבים גזעניים שמזכירים תקופות אפלות, וכלה בברכות לבביות לזוג החדש שיצא מארון האנונימיות ונכנס לארון ברית הנישואים בתופים ובמצלתיים.

ראשית יש לומר בהקשר הזה, שבענייני אישות אין כל הבדל בין ישראל לבין מדינות ערב או שאר המדינות המוסלמיות. לפני כמה חודשים הטיל נשיא תוניסיה, אל־באג'י אל־סבסי, פצצה חברתית שהדהדה ברחבי העולם הערבי: הוא הציע לבטל סעיפים שמפלים נשים בחוקת המדינה, ולהחליפם בסעיפים המנהיגים שוויון מוחלט בין נשים לגברים. בין השאר הוא הציע להכניס תיקון חוקתי המתיר לאשה מוסלמית להינשא לגבר שאיננו מוסלמי. בכל המדינות הערביות והמוסלמיות קיים איסור על נישואים של אשה מוסלמית עם גבר שהוא בן דת אחרת.

עקב כך נזעקו האיסלאמיסטים ברחבי העולם הערבי, ממוסד אל־אזהר, המוסד ההלכתי המרכזי באיסלאם הסוני, ועד אחרון זבי החוטם המזוקנים, המתיימרים לשמור על טוהר הזרע. כולם יצאו כאיש אחד (או כגבר אחד) נגד היוזמה החדשה של נשיא תוניסיה, בהתבססם על ההלכה המוסלמית מדאורייתא.

יש לציין, כי ההלכה המוסלמית מתירה לגבר מוסלמי לשאת אשה נוצרייה או יהודייה, למרות היותה "כופרת" מנקודת מבט הלכתית מוסלמית, אך היא אוסרת על אשה מוסלמית להינשא לגבר לא מוסלמי. הטעמים לכך, כפי שעולה מההסברים ההלכתיים, נחלקים לשני סוגים: טעמים של שוביניזם גברי גרידא, שכן ההלכה המוסלמית רואה את מעמד הגבר במשפחה כנעלה על מעמדה של האשה; וטעמים של שוביניזם תיאולוגי, המבוסס על התפישה הקובעת ללא כחל וסרק, כי האיסלאם היא הדת הנעלה על פני כל הדתות האחרות.

לא אחת מופנות אל חכמי ההלכה המוסלמית שאלות בנושא גם מצד מוסלמים החיים במדינות המערב. כל פוסקי ההלכה חוזרים וקובעים בתשובותיהם לפונים ולפונות, כי חל איסור מוחלט על אשה מוסלמית להינשא לגבר שאיננו מוסלמי.

כאמור, החתונה של לוסי אהריש וצחי הלוי, שהוציאה את שומרי טוהר הזרע מחוריהם, חשפה את האמת הפשוטה, שבכל הקשור לעניינים שבינו לבינה, ישראל איננה שונה כלל וכלל מהמרחב הערבי שמסביבה.

גם זאת יש לומר: כולם כאן, יהודים כערבים, שטים באותן סירות גזעניות המיוצרות באותו מפעל המתקרא דת מונותיאיסטית. ואולם, דומה שהערבים והיהודים שטים בשני אוקיינוסים מקבילים. שכן, בעוד התקשורת העברית גדושה התייחסויות לנושא ומטפלת בו מכל זווית, בתקשורת הערבית המקומית אין כמעט התייחסות לחתונה המתוקשרת. התקשורת העברית על שלל סוגיה, כולל עיתון זה, חוטאת בכך שאיננה מתייחסת בשום דרך לשתיקת הכבשים סביב הנושא הזה בקרב חברי הכנסת הערבים.

הח"כים הערבים, שעטים בדרך כלל על כל מצלמה ונדחפים לכל מיקרופון המושט לפניהם, נאלמו דום. איש מהם לא פוצה פה. הרי הם יודעים לנצל כל הזדמנות, להיתלות בכל ציוץ כדי לחשוף גזענות יהודית אנטי־ערבית ולתקוף על ימין ועל שמאל. משום מה, דומה כי דווקא בנושא הזה בלעה אותם האדמה.

אני נוטה להאמין שהבריחה שלהם מהתייחסות לנושא נובעת מסיבה פשוטה מאוד; החשש שלהם לחשוף לעיני כל את פרצופם האמיתי. שכן, בנושא הזה הם אינם שונים מדרעי, לפיד או בנט. אם אין זה כך, חובת ההוכחה עליהם.

הארץ, 18 באוקטובר 2018

For English, press here

שיתופים:

תגובות בפייסבוק:



תגובות באתר:
ניתן להשאיר תגובה כאן.

0 comments:

הוסף רשומת תגובה

במרחב
  • בימים ההם בזמן הזה

    בטרם מעלים האיסלאמיסטים את תפארת העבר על ראש שמחתם, יש אם כן להזכיר להם שהשגשוג המדעי והתרבותי אז התרחש דווקא בזכות הקפיצה מעל משוכת האיסלאם האורתודוקסי השמרני…


    המאפיה השבטית

    כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה…

    כל הפרטים

  • האור מגיע ממערב

    ”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…


    על האורה בקצה הג׳ורה

    אפשר להירגע. מה שאירע בתוניסיה לא עתיד לחזור על עצמו במדינות ערב האחרות. אמנם, הפלת דיקטטור על ידי התקוממות עממית מפיחה רוח חדשה, ואולי אף שביב של תקווה, בקרב רבים באזור, אבל מכאן ועד לחגיגות...

    כל הפרטים

בארץ
  • ערבי בכל ניידת

    היחסים בין הציבור הערבי לשלטון המרכזי לא יכולים להמשיך להתנהל במתכונתם הנוכחית, המעוותת. השלטונות חייבים להפנים את העיקרון של אזרחות שווה לכלל האזרחים, על כל המשתמע מהדבר...

    ישראל כמדינה ערבית

    ישראל הערבית", זו שגיליתי בימי התיכון, אינה שונה בהרבה מישראל היום, תרתי משמע. שכן, שנים הלעיטו אותנו בבית הספר בשירי עצמאות ישראל.

    כל הפרטים
  • נחשפה ערוות השמאל

    השיח הפוליטי בקרב מה שמכונה בטעות "שמאל" בישראל הוא שיח עקר, שלא ישנה את המצב הקיים. מדברים שפורסמו לאחרונה ב"הארץ" על ידי כותבים הנמנים עם מחנה השמאל כביכול, מצטיירת תמונה עגומה. השיח תחום בגבולות אתניים יהודיים.

    ספסרי הדת

    הנה נודע לנו באחרונה, כי בספרי הלימוד שבהם משתמשים בזרם הממלכתי־הדתי מצנזר משרד החינוך פרקים העוסקים ברביית האדם. זאת, מתוך היענות לבקשות מצד מערכת החינוך הממלכתית־הדתית.
  • ערבי, דבר ערבית

    גם הערבים מזלזלים בשפת אמם ונותנים יד לדחיקתה מהמרחב הציבורי. עדות לכך ניבטת מכל פינה ביישובים הערביים. השלטים והמודעות המתנוססים על בתי עסק ומשתלטים על הנוף העירוני הם כמעט על טהרת השפה העברית.

    יהודית ודגנרטית

    אפשר להירגע. לא תקום כאן מדינה דו־לאומית. הטעם לכך פשוט: בשטח שמשתרע בין הים לירדן אין שני לאומים מגובשים לצורך ריקוד הטנגו הזה.
ישראל-פלסטין
  • תש״ח בערבית

    הרטוריקה היא סם ההזיות שהערבים הורגלו ליטול מימים ימימה. את הרטוריקה הזאת הם חובשים כמגבעות מליציות ושוכחים שהיא משמשת משתיק־שכל על ראשיהם.

    כל הפרטים

  • בעקבות המופתי

    מכיוון ששמו של המופתי, חאג׳ אמין אל־חוסייני, התגלגל באחרונה על לשונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, החלטתי לנצל את השהות בברלין כדי להתחקות אחר עקבותיו של ״הצורר״ הפלסטיני...

    כל הפרטים

מגרות
  • על קופים וחזירים

    ויהי כאשר ישבו בני ישראל במדין ויאסור עליהם אללה ביום השבת את הדגים: הן דיג והן אכילה. ויהי כאשר באה השבת ויבואו הדגים על כל סוגיהם, ובא מקרל, ובאה דניס, ובא לברק, ובאו אלתית ואספמיא אל חוף ימם. ויהי בצאת השבת וישובו כל הדגים כולם אל לב ים, ולא שזפו עיני בני ישראל עוד דג, קטן כגדול, עד לבוא השבת הבאה. והיה כדבר הזה ימים רבים.
  • רצח לשם כבוד

    אין ישוב ערבי, בארץ או בחוץ לארץ, שלא ידע רציחות על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". אינטלקטואלים ערבים רפי שכל מנסים להמעיט מחומרת המעשים האלה בטיעונים שונים, לרבות השוואת רצח על "כבוד המשפחה" ל"רצח על רקע רומנטי"...

ארכיון

 
תרגומים
  • מרטין נימלר

    בַּהַתְחָלָה בָּאוּ אֶל הַקּוֹמוּנִיסְטִים
    וְלֹא הֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי,
    כִּי לֹא הָיִּיתִי קוֹמוּנִיסְט;

    כל הפרטים

  • בלקרישנא סאמא

    מִי שֶׁאוֹהֵב פְּרָחִים, יֵשׁ לוֹ לֵב כֹּה רָגִישׁ.
    מִי שֶׁלֹּא יָכֹל לִתְלֹשׁ אֶת כּוֹתַרְתָּם,
    לוֹ וַדַּאי לֵב אָצִיל.

  • שרון אולדס

    אֵיךְ הֵם עוֹשִֹים אֶת זֶה, אֵלֶּה הָעוֹשִֹים אַהֲבָה
    לְלֹא אַהֲבָה? יָפִים כְּמוֹ רַקְדָּנִים
    מַחֲלִיקִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי כְּגוֹלְשִׁים
    עַל קֶרַח, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נְעוּצוֹת זֶה
    בְּגוּפוֹ שֶׁל זֶה, פְּנֵיהֶם
קולות באפלה
  • תגובות אחרונות

  • מבחר נושאים