החוק שמביא את הסעיף -

סלמאן מצאלחה ||

חוק הלאום יגיע היישר לפח הזבל של ההיסטוריה

על רקע השיח הציוני המתנהל סביב הצעת חוק הלאום, הגיעה העת לשים את הדברים על השולחן ולומר דברים שאינם משתמעים לשתי פנים.

ראשית, הצעת חוק הלאום, שאותה העבירו מחוקקים מן הזן הסמוטריצ'י והדיכטרי, מביאה לכל בר דעת לא סעיף אחד אלא סעיפים רבים. גם כל אלה אשר הרימו קול נגד הניסוח של שני סעיפים בלבד בהצעת החוק הם שותפים מלאים לתרמית, הכביכול ישראלית, הומנית וליברלית.


כבר במבט ראשון על ניסוח הסעיף הראשון בהצעה רואים שהיא משוללת יסוד. ובכן, "ישראל" זו המופיעה בסעיף אינה יכולה להיות "מולדת היסטורית של העם היהודי" כל עוד לא שורטטו גבולותיה של "מדינת ישראל" על ידי אותם מחוקקים שדוחפים את ההצעה וכל עוד לא קיבלו גבולות אלה הכרה וגושפנקה בינלאומית. על החלק השני בסעיף זה ידובר בהמשך.

דומה שגם הסעיף השלישי, המדבר על "ירושלים השלמה והמאוחדת" כבירת ישראל, צועד עקב בצד אגודל אחרי המושג "ישראל". גם זה סעיף חסר שחר, כי "ירושלים" הזאת מאוד נזילה. איש אינו יודע היכן מתחילים גבולותיה והיכן הם מסתיימים.

סעיף 7, שעורר הרבה רעש בשל הבוטות הגזענית בניסוחו, הוחלף בניסוח כללי: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי". ניסוח זה הוא שינון מחדש של עיקרון ציוני מאז שתנועה זו באה לעולם. אין חדש תחת השמש. כך נהגו כל המוסדות הציוניים של טרום מדינה וכך הם נוהגים מאז הקמתה. סמלי המדינה — הדגל, המנורה וההימנון — הם הביטוי הבוטה ביותר המשקף הדרה של חמישית מאזרחיה.

באשר לסעיף הקובע כי העברית היא השפה "הרשמית" של המדינה ובו שונה גם מעמדה של השפה הערבית ממעמד "רשמי" למעמד "מיוחד" — הרי שהמחוקקים הערבים בכנסת ישראל שיתפו פעולה כל השנים עם התהליך הזה. לו היה לח"כים הערבים שמץ של כבוד לשפתם הם היו צריכים לשאת את כל נאומיהם מעל דוכן הכנסת בערבית. שכן נאה דורש כבוד לשפה הערבית נאה מקיים זאת בעצמו. הח"כים הערבים לא עשו זאת ובהתנהלותם זו הם דחקו במו פיהם את מעמד הערבית והוציאו אותה מן המרחב הציבורי.

זאת ועוד, די בביקור ביישובים הערביים כדי ללמוד שהערבים עצמם דחקו את מעמד השפה הערבית, והשילוט בעברית שולט ברחובות ובבתי העסק. איש לא מנע מבעלי העסקים להציב שילוט בערבית. הערבים עצמם דחקו את מעמד הערבית והורידו את קרנה.

לא חשוב הנוסח הסופי של חוק הלאום שהכנסת אישרה בהצבעה מרתונית בטרם יציאה לפגרה. יש לומר לכל המחוקקים את הדברים הבאים:

יידעו כל סמוטריץ', דיכטר, סלומינסקי, אוחנה ודומיהם שדי בצליל של שם משפחתם כדי להעיד כאלף עדים על מקורם ומוצאם הזר למקום הזה.

גם זאת יש להדגיש. אני החתום מעלה מודיע בזה קבל עם ובאי עולם: הארץ הזאת היא ארצי ומולדתי וכל מי שמעלה על דל מוחו כל פקפוק בעובדת חיים זו צריך להיות מושלך לפח הזבל של ההיסטוריה. ויפה שעה אחת קודם.
*
הארץ, 20 ביולי 2018

For English, press here