סלמאן מצאלחה 

מסעדה יהודית ודמוקרטית 

בהשוואה למדינות אחרות התברכה ישראל במספר גבוה של המצאות מדעיות. לו היו הדברים נעצרים כאן, היינו מברכים ואומרים: דיינו.

ואולם בעשורים האחרונים אנו עדים לשימוש נרחב בהמצאה הישראלית החדשה מתחום מדע המדינה. הסיסמה "מדינה יהודית ודמוקרטית". זו המצאה המשולה למנורה הידועה של יעקב מרידור, שהיתה אמורה להאיר את כל רמת גן. אך כפי שאיש לא קנה בזמנו את מנורת הפלא ההיא, לא יימצא בר דעת שיקנה את ההמצאה הפוליטית החסרת שחר הזאת. דומה שרק בישראל רותמים אבירי ה"יהודית ודמוקרטית" את שור ה"יהדות" לחמור ה"דמוקרטיה" במלאכת החריש באדמת הבורים ועמי הארצות.

רק באחרונה חזינו בהתנגשות בין השור לחמור בפרשת בית הספר ה"יהודי ודמוקרטי" בעמנואל. ואם כך המצב בבית ספר יהודי, קל לשער מה קורה כשבודקים את מצב העניינים בין יהודים לערבים.

ההמצאה הזאת לא היתה נוכחת בבולטות כזאת בשיח הציבורי הישראלי לפני מלחמת ששת הימים. היא התפתחה והגיעה לממדים מפלצתיים בגלל התמשכות הכיבוש, שהכניס את ישראל לנישה שבה הלכה ודמתה לאותו "שועל שבלע מגל" מהמשל העממי הערבי. לא רק מגל בלע השועל, אלא גם את המברג של רצועת עזה. השועל לא היה יכול לא לעכל ולא להפריש את מה שחדר לקרביו.

מכיוון שהכיבוש לא נגמר והדמוגרפיה המשיכה לדהור, החליט מי שהחליט שהגיע הזמן להיפטר מהמברג הפלסטיני שנתקע בירך הישראלית, בניתוח שכונה "ההתנתקות מעזה". ואולם המגל הדמוגרפי עדיין תקוע בבטן הרכה של השועל הישראלי.

מה שמכונה בעגה הישראלית "שמאל" נפל במודע אל תוך המלכודת שהציב לו הימין ואימץ את הסיסמה השקרית כדי לזכות לפירורי קולות מהימין ולקבל לגיטימציה שבטית יהודית. בנקודה הקריטית הזאת אירעה התפנית השבטית היהודית, שבשיאה הביאה לרצח ראש ממשלה.

יש חשיבות רבה לסדר הופעת המלים בסיסמה "יהודית ודמוקרטית", שהפכה עם השנים למנטרה המושמעת בכל דיון ציבורי. הימין מתייחס רק אל החלק הראשון של הסיסמה ודוחף את ה"שמאל" לדיון במהות ההגדרה "יהודית". את הדיון במהות המושג "דמוקרטית" מעדיף הימין לדחות למועד הוויכוח על "הסכמי הקבע" הפנים ישראליים. עד אז, ימשיך בניסיונותיו להצר את צעדי בית המשפט העליון ושאר מוסדות השלטון האמונים על שמירת הדמוקרטיה, כדי לרוקן את המושג מתוכן.

בראיון ל"מעריב" ב-2 ביולי 2010 מתרעם שמעון גפסו, ראש העיר של נצרת עלית, על השיעור הגדל של תושבים ערבים בעירו: "אסור לשכוח שנצרת עלית היא מיקרוקוסמוס של מדינת ישראל. היא עיר יהודית ודמוקרטית, אבל קודם כל יהודית".

דומה כי הפרחת הסיסמה בכל הזדמנות מעידה יותר מכל על העדר התכנים שבה. וכך, מרוב "יהודית ודמוקרטית", לא רואים יהודית ולא רואים דמוקרטית. לא ירחק היום, שבו נשמע על קיומה של "מסעדה יהודית ודמוקרטית", או "אופנה יהודית ודמוקרטית".

מה יעשה אפוא השועל הישראלי המבולבל שנתקע לו מגל?

הוא צריך להפנים את הנאמר בספר דברים: "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו". אין מדינה יהודית ודמוקרטית כפי שאין מוסלמית ודמוקרטית. דת ודמוקרטיה מעולם לא דרו בדירה אחת.

פורסם: מאמרים ודעות, הארץ, 9 באוגוסט 2010 

***

 For English, press here 

 

* תגובות: שלמה אבינרי, "עם פלסטיני כן, עם יהודי לא?" 

אלכסנדר יעקובסון: "מה יש בו בשם" 

אורי אבנרי, "פטריות רעילות" 

לב גרינברג, "תיקון יהודי-דמוקרטרי" 

ב. מיכאל, "עגבניה פרבוסלאבית ורפובליקנית" 

** ראה גם: "מהות האנטי ציונות", מכתבים למערכת - הארץ.