סלמאן מצאלחה
ארכיון
תרגום מאמר שפורסם בערבית בשנת 2004 -
דוחות האו"ם בשנים האחרונות… מלמדים כי בהשוואה לעמים אחרים נמצא העולם הערבי בתחתית מבחינה תרבותית, חברתית, פוליטית ועוד. אין צורך לחזור על מה שנאמר בדוחות אלה שכן ניתן למצוא אותם באינטרנט, אך צריך להניח את האצבע על השורשים והגורמים למצב זה ולנסות להצביע על הדרכים והאמצעים להשתחרר ממבוי סתום טרגי זה...
אם נביט בחטף בעולם סביבנו, נראה כי העמים המפותחים הם העמים שבהם האשה זוכה למעמד גבוה בחברה. מעמד זה... התפתח וצמח במאות האחרונות על רקע כלכלי, תרבותי ודתי שסייע להתקדמות האשה ולעלייתה לתפקידה האורגני הפעיל בחברות אלה. בחברות הערביות [לעומת זאת] נראה כי האשה לא התגברה עדיין על השלטון הנומדי השבטי שהוא היסוד המכונן של החברות הערביות…
אין מנוס מלראות את הערבים היום כבדואים של אתמול, אפילו אם הם מטיסים מטוסים, נוהגים במכוניות וגולשים באינטרנט. אפילו אלה שנולדו וגדלו במדינות המערב תפישתם לא השתנתה. פעמים רבות אנו שומעים על פשעים המכונים פשעי 'כבוד' בקרב אנשים מן הקהילות [הערביות] בסקנדינביה, בבריטניה, בצרפת ובמדינות אחרות. פשעים אלו החוצים ימים ויבשות מתרחשים משום שהחברות הערביות הן חברות שגדלו במנטליות פטריאכלית בשלב הפרימיטיבי החייתי שלהן. ואם הדברים מתרחשים באירופה על אחת כמה וכמה שהם מתרחשים ברחבי העולם הערבי.
למצב זה יש היבטים פסיכולוגים ארוכי טווח [המשפיעים] על התפתחות החברה באופן כללי. זהו מצב חולני בקרב הזכרים הערבים שניתן לתמצתו בכך שהכבוד הזכרי הערבי אינו נובע מעצמיותו של הזכר אלא נובע מחוץ לו. כלומר הכבוד של הגבר הערבי אינו טמון בעצמיותו ובפנימיותו הוא, אלא הוא כבוד שהוא מקבל ממקום אחר, מאדם אחר ובמיוחד מן האשה – החוליה החלשה ביותר בחברות אלה. עיקשותו של הגבר הערבי לשלוט בגורל האשה, ובמיוחד בגופה, אינה אלא ניסיונו לדבוק בכבוד שאין לו ואשר הופקעו ממנו מבחינה חברתית ופוליטית… מצב הפרט במדינה הערבית הוא כמצבו במנטליות השבטית הנומדית הערבית המושרשת. כל מה ששייך לכבוד הפרט של האדם הערבי הוא דבר שאיננו קיים. מסיבה זו הולך הגבר הערבי בחיפושיו אחר עצמיותו הכבושה רחוק מחוץ לעצמו אל החוליה החלשה שסביבו. כלומר אל האשה, הרעיה, האחות, הבת וכדומה.
האסלאם לא הביא דבר חדש מבחינה דתית כפי שניתן לראות יותר ממקום אחד בספרי המסורות המהימנים ביותר ובמקומות אחרים [שבהם נאמר כי]... שליח אללה אמר: 'לכו בדרכיהם של אלו שהיו לפניכם בכל צעד ושעל ואפילו אם הם נכנסים למחילה של לטאה לכו בעקבותיהם. אמרנו: הו שליח אללה: [האם הכוונה] ליהודים ולנוצרים? אמר השליח: אלא למי?'
כשם שהאסלאם לא הביא דבר חדש מבחינה דתית הוא לא הביא דבר חדש מבחינה חברתית ולא שינה דבר בקרב הבדואים… ולכך מצטרף גם עיקרון העדפת הגבר על האשה… במילים אחרות: האסלאם הפך את החברות השבטיות היריבות לשבט חדש מסוג אחר – שבט-אומה בעל נטייה זכרית – והפנה אותן לגזול ולשדוד מחוץ ל[חצי] האי של הבדואים. אולם שבט-אומה זה התפרק במהרה והקנאויות השבטיות השורשיות שבו ועלו והתמקדו סביב זכות הבכורה לח'ליפות, כלומר [סביב שאלת] השלטון הפוליטי...
מה ניתן לעשות אם כן במצב זה? התשובה לשאלה אינה פשוטה ומצריכה מידה גדולה של אומץ מוסרי בקרב האנשים הנושאים את דגל השינוי. צריך להפסיק לטמון את הראש בחול ולדבר על העניינים בפומבי ולהעמידם לדיון ולויכוח. אם אנו לא נשאל את עצמנו את השאלות הקשות כיצד נגיע לפתרון לבעיות [שנראה כי] אין להן פתרון?
ניתן לומר כי המנטליות הזכרית השבטית המושרשת שהתעטפה אחר כך באידיאולוגיה דתית אסלאמית היא לב הבעיה. כאשר השתרשה ההשקפה [הנזכרת בקוראן 4: 34] כי 'הגברים הם אפוטרופוסים לנשים'... מה נותר לחצי המדוכא של החברה הערבית [קרי: הנשים] לעשות למען החברה? לכן אנו אומרים כי הדלת לפתרון פתוחה לרווחה והיא דלת האשה…
כדי להגיע למטרה זו צריך לשכנע את הגבר הערבי שכבודו חייב לנבוע מעצמיותו וממהותו כאדם וכפרט הקיים בזכות עצמו ולא ממהות כלשהי של אחרים. לכל פרט, בין אם הוא גבר או אשה, יש כבוד הנובע ממהותו הוא. לכן חייבים לשחרר את הגבר הערבי מן התסביך הכרוני שלו על ידי שחרור כבודו מן הקשר אל מה שמכונה כבוד האשה...
כמו כן, התנועות הפמניסטיות הערביות צריכות ליטול יוזמה ולדרוש קביעת חוקים להגבלת הילודה כדי להפסיק לראות באשה מדגרה ותו לא... הבה ונחשוב לרגע על מה שעשתה המהפכה הסינית. האם איננו רואים כיצד בשנים האחרונות, לאחר דורות מעטים בהשוואה לאורך חייהם של עמים, החלה סין [לאחר הגבלת הילודה בה] לתפוס את מקומה הכלכלי והחברתי במרכבת המדינות המפותחות?
ואם ננסה להבין כיצד הגיעה האשה בעולם הנוצרי למעמד מתקדם זה, [נמצא] בוודאות כי יש לכך שורשים תרבותיים ודתיים. התרבות הנוצרית מרוממת את האישיות של מרים הבתולה לדרגה גבוהה שלעיתים עולה על אישיותו של ישו. אין ספק כי למעמד זה יש השפעה ישירה על התפתחות [מעמדן] של בנות מינה בחברות [נוצריות] אלה. [לעומת זאת] הביטו כיצד העלימה המורשת השבטית הערבית האסלאמית את האשה מתולדותיה. כיצד למשל ניתן לפרש את היעלמותה של [אשת הנביא] ח'דיג'ה בת ח'וילד מן המסורות הנבואיות. היא חיה עם הנביא רבע מאה והוא לא נשא נשים אחרות כשחי עמה בתקופה המעצבת והרגישה הזו של ההיסטוריה האסלאמית. כיצד לא מסופרת מפיה שום מסורת על שהנביא אמר או עשה כך וכך וכדומה? האם ח'דיג'ה לא דיברה עם איש או שאיש לא שמע ממנה במשך רבע מאה שום מילה על הנביא?...
שורשי הנחשלות הערבית האסלאמית טמונים, אם כן, בהשקפה זו כלפי האשה. לפיכך, אם אנו רוצים לחפש פתרונות, האשה הערבית היא הפתרון. הצעד הראשון צריך להיות לעקור מן השורש את האנלפאבתיות הנפוצה בקרבן, משום שבעתיד הנראה לעין האשה תישאר הדמות שתמלא את התפקיד המרכזי בחינוך הילדים כל עוד הגבר יוצא לחפש פרנסה למשפחתו לעיתים במשך ימים ושבועות. כאשר האם משכילה ומאמינה [בעצמה] והיא חלק פעיל ויצרני בחברה, היא יכולה לחנך דור משכיל, בוטח [בעצמו] ויצרני גם כן... אם היא אינה כזאת מה היא יכולה להעניק לילדיה זולת חום אימהי? שום דבר. [אולם] חום אימהי בלבד אינו מספיק כדי לדחוף את החברות קדימה…
כדי לצאת מן המבוי הסתום של החברות הערביות והאסלאמיות צריך להרכיב מחדש את החברות הללו בתנאי שהמבנה [החדש] ייבנה ראשית כל על השבת הביטחון העצמי לגבר הערבי ועל כך שכבודו ינבע מעצמיותו ולא ממישהו אחר. שנית, על חקיקת חוקים של שוויון מלא ומוחלט בין הגבר לאשה בכל תחומי החיים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים. שלישית, יש להציב את הפרט ובמיוחד את האשה במרכז החיים הערביים, משום שבסופו של דבר היא הפתרון היחיד ולא שום דבר אחר.
*
מקור התרגום: ממרי, 2/10/2004
*
For Arabic, press here
תרגום מאמר שפורסם בערבית בשנת 2004 -
סלמאן מצאלחה ||
הגבר הערבי הוא הבעיה; האשה היא הפתרון
דוחות האו"ם בשנים האחרונות… מלמדים כי בהשוואה לעמים אחרים נמצא העולם הערבי בתחתית מבחינה תרבותית, חברתית, פוליטית ועוד. אין צורך לחזור על מה שנאמר בדוחות אלה שכן ניתן למצוא אותם באינטרנט, אך צריך להניח את האצבע על השורשים והגורמים למצב זה ולנסות להצביע על הדרכים והאמצעים להשתחרר ממבוי סתום טרגי זה...
אם נביט בחטף בעולם סביבנו, נראה כי העמים המפותחים הם העמים שבהם האשה זוכה למעמד גבוה בחברה. מעמד זה... התפתח וצמח במאות האחרונות על רקע כלכלי, תרבותי ודתי שסייע להתקדמות האשה ולעלייתה לתפקידה האורגני הפעיל בחברות אלה. בחברות הערביות [לעומת זאת] נראה כי האשה לא התגברה עדיין על השלטון הנומדי השבטי שהוא היסוד המכונן של החברות הערביות…
אין מנוס מלראות את הערבים היום כבדואים של אתמול, אפילו אם הם מטיסים מטוסים, נוהגים במכוניות וגולשים באינטרנט. אפילו אלה שנולדו וגדלו במדינות המערב תפישתם לא השתנתה. פעמים רבות אנו שומעים על פשעים המכונים פשעי 'כבוד' בקרב אנשים מן הקהילות [הערביות] בסקנדינביה, בבריטניה, בצרפת ובמדינות אחרות. פשעים אלו החוצים ימים ויבשות מתרחשים משום שהחברות הערביות הן חברות שגדלו במנטליות פטריאכלית בשלב הפרימיטיבי החייתי שלהן. ואם הדברים מתרחשים באירופה על אחת כמה וכמה שהם מתרחשים ברחבי העולם הערבי.
למצב זה יש היבטים פסיכולוגים ארוכי טווח [המשפיעים] על התפתחות החברה באופן כללי. זהו מצב חולני בקרב הזכרים הערבים שניתן לתמצתו בכך שהכבוד הזכרי הערבי אינו נובע מעצמיותו של הזכר אלא נובע מחוץ לו. כלומר הכבוד של הגבר הערבי אינו טמון בעצמיותו ובפנימיותו הוא, אלא הוא כבוד שהוא מקבל ממקום אחר, מאדם אחר ובמיוחד מן האשה – החוליה החלשה ביותר בחברות אלה. עיקשותו של הגבר הערבי לשלוט בגורל האשה, ובמיוחד בגופה, אינה אלא ניסיונו לדבוק בכבוד שאין לו ואשר הופקעו ממנו מבחינה חברתית ופוליטית… מצב הפרט במדינה הערבית הוא כמצבו במנטליות השבטית הנומדית הערבית המושרשת. כל מה ששייך לכבוד הפרט של האדם הערבי הוא דבר שאיננו קיים. מסיבה זו הולך הגבר הערבי בחיפושיו אחר עצמיותו הכבושה רחוק מחוץ לעצמו אל החוליה החלשה שסביבו. כלומר אל האשה, הרעיה, האחות, הבת וכדומה.
האסלאם לא הביא דבר חדש מבחינה דתית כפי שניתן לראות יותר ממקום אחד בספרי המסורות המהימנים ביותר ובמקומות אחרים [שבהם נאמר כי]... שליח אללה אמר: 'לכו בדרכיהם של אלו שהיו לפניכם בכל צעד ושעל ואפילו אם הם נכנסים למחילה של לטאה לכו בעקבותיהם. אמרנו: הו שליח אללה: [האם הכוונה] ליהודים ולנוצרים? אמר השליח: אלא למי?'
כשם שהאסלאם לא הביא דבר חדש מבחינה דתית הוא לא הביא דבר חדש מבחינה חברתית ולא שינה דבר בקרב הבדואים… ולכך מצטרף גם עיקרון העדפת הגבר על האשה… במילים אחרות: האסלאם הפך את החברות השבטיות היריבות לשבט חדש מסוג אחר – שבט-אומה בעל נטייה זכרית – והפנה אותן לגזול ולשדוד מחוץ ל[חצי] האי של הבדואים. אולם שבט-אומה זה התפרק במהרה והקנאויות השבטיות השורשיות שבו ועלו והתמקדו סביב זכות הבכורה לח'ליפות, כלומר [סביב שאלת] השלטון הפוליטי...
מה ניתן לעשות אם כן במצב זה? התשובה לשאלה אינה פשוטה ומצריכה מידה גדולה של אומץ מוסרי בקרב האנשים הנושאים את דגל השינוי. צריך להפסיק לטמון את הראש בחול ולדבר על העניינים בפומבי ולהעמידם לדיון ולויכוח. אם אנו לא נשאל את עצמנו את השאלות הקשות כיצד נגיע לפתרון לבעיות [שנראה כי] אין להן פתרון?
ניתן לומר כי המנטליות הזכרית השבטית המושרשת שהתעטפה אחר כך באידיאולוגיה דתית אסלאמית היא לב הבעיה. כאשר השתרשה ההשקפה [הנזכרת בקוראן 4: 34] כי 'הגברים הם אפוטרופוסים לנשים'... מה נותר לחצי המדוכא של החברה הערבית [קרי: הנשים] לעשות למען החברה? לכן אנו אומרים כי הדלת לפתרון פתוחה לרווחה והיא דלת האשה…
כדי להגיע למטרה זו צריך לשכנע את הגבר הערבי שכבודו חייב לנבוע מעצמיותו וממהותו כאדם וכפרט הקיים בזכות עצמו ולא ממהות כלשהי של אחרים. לכל פרט, בין אם הוא גבר או אשה, יש כבוד הנובע ממהותו הוא. לכן חייבים לשחרר את הגבר הערבי מן התסביך הכרוני שלו על ידי שחרור כבודו מן הקשר אל מה שמכונה כבוד האשה...
כמו כן, התנועות הפמניסטיות הערביות צריכות ליטול יוזמה ולדרוש קביעת חוקים להגבלת הילודה כדי להפסיק לראות באשה מדגרה ותו לא... הבה ונחשוב לרגע על מה שעשתה המהפכה הסינית. האם איננו רואים כיצד בשנים האחרונות, לאחר דורות מעטים בהשוואה לאורך חייהם של עמים, החלה סין [לאחר הגבלת הילודה בה] לתפוס את מקומה הכלכלי והחברתי במרכבת המדינות המפותחות?
ואם ננסה להבין כיצד הגיעה האשה בעולם הנוצרי למעמד מתקדם זה, [נמצא] בוודאות כי יש לכך שורשים תרבותיים ודתיים. התרבות הנוצרית מרוממת את האישיות של מרים הבתולה לדרגה גבוהה שלעיתים עולה על אישיותו של ישו. אין ספק כי למעמד זה יש השפעה ישירה על התפתחות [מעמדן] של בנות מינה בחברות [נוצריות] אלה. [לעומת זאת] הביטו כיצד העלימה המורשת השבטית הערבית האסלאמית את האשה מתולדותיה. כיצד למשל ניתן לפרש את היעלמותה של [אשת הנביא] ח'דיג'ה בת ח'וילד מן המסורות הנבואיות. היא חיה עם הנביא רבע מאה והוא לא נשא נשים אחרות כשחי עמה בתקופה המעצבת והרגישה הזו של ההיסטוריה האסלאמית. כיצד לא מסופרת מפיה שום מסורת על שהנביא אמר או עשה כך וכך וכדומה? האם ח'דיג'ה לא דיברה עם איש או שאיש לא שמע ממנה במשך רבע מאה שום מילה על הנביא?...
שורשי הנחשלות הערבית האסלאמית טמונים, אם כן, בהשקפה זו כלפי האשה. לפיכך, אם אנו רוצים לחפש פתרונות, האשה הערבית היא הפתרון. הצעד הראשון צריך להיות לעקור מן השורש את האנלפאבתיות הנפוצה בקרבן, משום שבעתיד הנראה לעין האשה תישאר הדמות שתמלא את התפקיד המרכזי בחינוך הילדים כל עוד הגבר יוצא לחפש פרנסה למשפחתו לעיתים במשך ימים ושבועות. כאשר האם משכילה ומאמינה [בעצמה] והיא חלק פעיל ויצרני בחברה, היא יכולה לחנך דור משכיל, בוטח [בעצמו] ויצרני גם כן... אם היא אינה כזאת מה היא יכולה להעניק לילדיה זולת חום אימהי? שום דבר. [אולם] חום אימהי בלבד אינו מספיק כדי לדחוף את החברות קדימה…
כדי לצאת מן המבוי הסתום של החברות הערביות והאסלאמיות צריך להרכיב מחדש את החברות הללו בתנאי שהמבנה [החדש] ייבנה ראשית כל על השבת הביטחון העצמי לגבר הערבי ועל כך שכבודו ינבע מעצמיותו ולא ממישהו אחר. שנית, על חקיקת חוקים של שוויון מלא ומוחלט בין הגבר לאשה בכל תחומי החיים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים. שלישית, יש להציב את הפרט ובמיוחד את האשה במרכז החיים הערביים, משום שבסופו של דבר היא הפתרון היחיד ולא שום דבר אחר.
*
מקור התרגום: ממרי, 2/10/2004
*
For Arabic, press here
0 ת ג ו ב ו ת:
הוסף רשומת תגובה