סלמאן מצאלחה
חיים גוּרי ||
הָרָץ לְמֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים
הָרִיצָה הַהִיא עוֹד תַּעֲלֶה לְךָ בְּחַיֶּיךָ,
אוֹ בְּמַה שֶּׁנִּשְׁאָר מֵהֵם.
אַתָּה שׁוֹכֵחַ שֶׁזֶּה מִכְּבָר זְמַנְךָ עָבַר.
גַּם הָרוּחַ-הַגַּבִּית שֶׁאָהֲבָה אוֹתְךָ,
הוֹלֶכֶת וְדוֹעֶכֶת.
הַמֶּרְחַקִּים הַמָּרָתוֹנִיִּים אֵינָם מְרַחֲמִים עָלֶיךָ.
אֵינְךָ פַּאבוֹ נוֹרְמִי, הַפִינִי, בְּלוֹנְד וּתְכֶלֶת,
לֹא אַבֶּבֶּא בִּיקִילָה, הָאֶתְיוֹפִּי הַכֵּהֶה וְהַכָּחוּשׁ וְהַיָּחֵף,
שֶׁהִמְשִׁיךְ לָרוּץ גַּם לְאַחַר שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ.
גַּם לֹא אֶמִיל זַטוֹפֶּק,"הַקַּטָּר הַצֶּ'כִי".
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם קְרֵבִים אֶל קַו-הַמַּטָּרָה,
אֲנִי שׁוֹמֵעַ, קוֹל הֲמוֹן כְּקוֹל שַׁדַּי,
אֶת נַהֲמַת הָאִצְטַדְיוֹן הָאַדִּירָה.
וּבְקָרוֹב יַעַטְפוּךָ הַשֶּׁקֶט וְהַחֲשֵׁכָה.
הוּא כֹּה אָהַב לָרוּץ, יֹאמְרוּ זוֹכְרֶיךָ,
אֵלֶּה שֶׁהֶחֱזִיקוּ לְךָ אֶצְבָּעוֹת וְהִתְפַּלְּלוּ לְמַעַנְךָ.
תָּמִיד הָיִיתָ הַזּוֹכֶה, בַּחֲלוֹמוֹת הַלַּיְלָה.
שָׁם צָבַרְתָּ לֹא מְעַט מֶדַלְיוֹת-זָהָב.
*
תרגום לערבית, לחץ כאן
***
האינטרסים הבלתי יהודיים משַמרים, האינטרסים היהודיים – מהפכניים. הראשונים מכוונים לשמירת הקיים, האחרונים – ליצירת החדש, לשינוי-ערכים, לתיקון ובנין. …
הטרגדיה הישראלית־הפלסטינית היא סימפוניה נדל"נית קקופונית בלתי גמורה, הנובעת בעיקר מתפישות מנוגדות של המושג "מולדת", החוסמות כל אפשרות להסדר מוסכם בעתיד הנראה לעין...
פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא.
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד מִכְּנֵסִיּוֹתֶיךָ
יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי בְּאֵשׁ הָעוֹלָם יִגָּמֵר, 
נֹאמַר הַנְּשָׁמוֹת בָּעִיר הַזּוֹ מוֹנוֹת עֲשָׂרָה מִלְיוֹן,
הנך אדם מלא חמלה עם לב מבטון
השבמחקלא בוחל באמצעים לשבור לב בגיון
קשיי נשימה בעליית הרגשות
על ריצה שכזאת עוד תרצה שעות
מדהים וכל כך ישראלי
השבמחקענקננעק
השבמחקהשיר מביע המון בדידות, עצב, תסכול וחוסר אונים. האדם עומד אל מול פחדיו הגדולים ביותר ונאלץ להתמודד איתם בעצמו.
השבמחקהשיר מביע תחושת חידלון, חוסר קומפנטיות וייאוש.
השבמחקחזק וכואב
השבמחקהשיר מספר על הזקנה של כל אדם. האדם מדומה לרץ למרחקים ארוכים ושאיפתו לנצח.
השבמחקסיום ריצת מרתון החיים, האם היא משמחת? מפחידה?
השבמחקאדם רץ כל חייו, לקראת הסוף מסתכל אחורה ושואל את עצמו האם אני פאבו נורמי? פאבלו ביקלה?
האם התוצאה חשובה? או הדרך אותה עברת
האם יש מקום לשאלות אלו?
קצת התעייפתי ממטאפורת הדרך/ריצה לתיאור מסע החיים...
השבמחקמדהים!
השבמחקכואב ואמיתי
השבמחקחזק
השבמחקהשיר מביע תחושת החמצה, הורדה, לגרום לאדם אחר להרגיש שהוא פחות טוב. אבל עדיין אהוב מאוד בקרב קרוביו.
השבמחקהשיר ריאליסטי כל כך וכואב
השבמחקהריצה בשיר הינה מטאפורה/ דימוי ל"ריצה" בחיינו
השבמחקומה שנשאר לנו בסוף אחרי המוות הוא מה שהאנשים יאמרו עלינו ומה שיזכרו מאיתנו וה"מדליות" שאספנו וזכינו בהם במהלך החיים.
יונית שריקי- השיר הוא מטאפורה לריצה בחיים ולמירוץ הבלתי פוסק. צריך לעצור ולחשוב מחדש.
השבמחקריצת החיים מעייפת ואינה מביאה לתוצאות. אנחנו נותנים לעצמנו קרדיט גדול יותר מדי ליכולות המועטות שלנו
השבמחקלטעמי הריצה בשיר הינה מטאפורה ל "ריצה" שכל אחד מאיתנו כיישות עובר בחיים.
השבמחקומה שנשאר לנו בסוף אחרי המוות הוא מה שהאנשים יאמרו עלינו ומה שיזכרו מאיתנו והם מהווים "מדליות" שאספנו וזכינו בהם במהלך החיים.
מה שחווינו ומה שהיינו בחיינו מהווה את המרקם שתווינו בחיים
השבמחק