סלמאן מצאלחה 
סלמאן מצאלחה ||
דרושה מפלגה ישראלית
החיים הפוליטיים בישראל מתנהלים על בסיס אתני ודתי. יש במדינה מפלגות יהודיות שלפעמים יש להן ערבי מחמד, ומפלגות ערביות שלפעמים יש להן יהודי מחמד. אך מעולם לא קמה כאן מפלגה ״ישראלית״ אמיתית.
במדינה שאזרחיה באים מרקע אתני ודתי מגוון, יש לאסור על מפלגות לשאת שם של קהילה אתנית או דתית; כלומר, להפקיע ולנכס לעצמן את הקהילה. זאת משום שבכל קהילה יש כמה זרמים פוליטיים וחברתיים, שונים זה מזה.
באחרונה נשמעים קולות של יהודים המתיימרים להיות שוחרי טוב, שמבקשים מהערבים לרוץ ברשימה אחת לבחירות לכנסת. אלא שנקודת המוצא שלהם היא בדיוק שורש הבעיה בישראל. מצד אחד, מי שמבקשים לשים את כל הערבים בסל פוליטי אחד שמים גם את עצמם, עם כל היהודים, בסל אחר. מצד אחר, הם לעולם לא ידרשו שכל היהודים ירוצו ברשימה אחת. היהודים, בעיניהם, הם רבגוניים, והערבים — זה כבר סיפור אחר.
אמנם הערבים משתתפים במשחק הדמוקרטי, בוחרים ושולחים לכנסת נציגים ״אותנטיים״ משלל מפלגות. אפשר לומר, דמוקרטיה במיטבה. בהשוואה לאחיהם הערבים באזור הזה של העולם, אפשר גם לומר ששפר עליהם גורלם.
אולם עד כאן. מרגע השבעת חברי הכנסת הערבים בכנסת, הכל נעצר. מכאן והלאה, הדמוקרטיה הישראלית מתחילה לקרטע. שכן מאז קום המדינה, איש ממרכיבי הממשלות לא הביא בחשבון הקואליציוני את נציגי המפלגות ה״ערביות״. גם לא ראשי האופוזיציה, שכביכול רצו להחליף את השלטון. הנציגים הערבים נספרו אך ורק לצורך הרמת ידיים בהצבעות אי אמון בממשלה.
לכן כל מי שסבור שהקמת רשימה ערבית אחת, העלאת שיעור ההצבעה ושליחת יותר ח״כים ערבים לכנסת ישנו במשהו את המצב הפוליטי של האזרחים הערבים — עתיד להתבדות. מי שהתעלם כל השנים מעשרה ח״כים ערבים בכנסת, סביר להניח שימשיך להתעלם מ–15 ואף 20 ח"כים ערבים. המפלגות היהודיות ירכיבו את הממשלה הבאה וישאירו את הערבים בחוץ. כך היה וכך ימשיך להיות במדינת היהודים.
כל עוד התפישות שקיבעו את המציאות הזאת אינן משתנות מן היסוד, אין לערבים מה לחפש בכנסת. השתתפות בבחירות במתכונת הנוכחית רק מנציחה את הדרתם. היא רק ממרקת את דמות ישראל בדעת הקהל העולמית.
האזרחים היהודים ההגונים מוכרחים להצביע אך ורק למפלגה המודיעה בפומבי, שח״כים ערבים הם חלק מכל קואליציה שלטונית עתידית. האזרחים הערבים, בשונה מהמפלגות הערביות הפופוליסטיות, רוצים להיות שותפים בקבלת ההחלטות המשפיעות על גורלם. לכן רק מפלגה החורתת על דגלה אזרחות ישראלית שווה, לא יהודית ולא ערבית, תהיה אלטרנטיבה ראויה בנוף הפוליטי הצחיח. כל עוד אין מפלגה כזאת, אנו עתידים להמשיך להתפלש בשיח הלאומני והגזעני, ולהטיל רפש איש ברעהו.
מצב העניינים החמור מחייב הקמת מפלגה חדשה כזאת. כל מי שהחיים בארץ וטובת אזרחיה יקרים לו מוכרח לדחוף להקמת מפלגה כזאת. זו האלטרנטיבה היחידה הראויה לתמיכה.
*
פלסטין וירושלים חשובות כקליפת השום מבחינה דתית בעיני הזרם השיעי באיסלאם. השיעים לא מייחסים שום משמעות דתית לירושלים, ולא למסגד אל־אקצא.
הטרגדיה הישראלית־הפלסטינית היא סימפוניה נדל"נית קקופונית בלתי גמורה, הנובעת בעיקר מתפישות מנוגדות של המושג "מולדת", החוסמות כל אפשרות להסדר מוסכם בעתיד הנראה לעין...
נֹאמַר הַנְּשָׁמוֹת בָּעִיר הַזּוֹ מוֹנוֹת עֲשָׂרָה מִלְיוֹן, 
בפרק השני בקוראן, פסוק 65 נאמר: "שֶכֵּן, ידוֹע יְדַעְתֶּם עַל אֵלֶּה מִכֶּם אֲשֶר חִלְּלוּ אֶת הַשַּבָּת, וַנֹאמַר לָהֶם: הֱיוּ קוֹפִים מְהֻסִּים מְאוּסִים". בכדי לעמוד על פרטי הפרשה יש לפנות אל הפרשנות האסלאמית של הטקסט הקוראני.…
כך בא הקץ על הסכם השלום הישראלי לבנוני של הימים ההם. כך גם נקטע ביקורו ונאומו של סעיד עקל בירושלים וחזון השלום שלו עבר לארכיון המדינה.
הכל נכון מאד.
השבמחקבתקווה שהכפפה תורם, הן על ידי מי שיקים את המפלגה, והן על ידי מי שיצביע עבורה.