מבחר שירי הייקו
גָּרוּעַ יוֹתֵר מִדְּמָעוֹת -
חִיּוּכוֹ שֶׁל
תִּינוֹק נָטוּשׁ.
באחרונה ערכתי בדיקה של ספרי לימוד סוריים, ומה מתברר? מאות אלפי הרוגים ופצועים ומיליוני פליטים שנפוצו לכל עבר, לא עושים רושם על משרד החינוך הסורי.
אם הייתי מנהיג פלסטיני בעל שאר רוח, בשונה מחדלי האישים הקיימים, הייתי קופץ על ההזדמנות שנקרתה וממהר להגשים לנתניהו את משאלתו…
הרבה מי־ביבים דתיים ולאומיים זרמו בנחלי המדינה מאז קומה. דומה כי היום יש הסכמה מקיר אל קיר על שלילת הישראליות, הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים…
"אני תקווה שגיוס נשים יהודיות וערביות לצבא ההגנה יהווה אחד הגורמים להצעדת האשה הערבייה לקראת שחרורה מכבלי עבדותה במשפחה ובעם, ולהעלות רמתה החברתית והתרבותית".
של מי הציטוטים? לא של אביגדור ליברמן שדורש לגייס את אזרחי ישראל הערבים לצבא.
כך היה עם הקצב מבגדד, שהתחבא במרחב השבטי שלו, וכך הדבר עם הקצב מדמשק. מאות אלפי הרוגים ופצועים סורים, מיליוני פליטים והרס טוטלי של ערים לא מזיז לו כהוא זה….
כדי להיחלץ מן המדרון שאליו נקלעה המערכת, הגיע הזמן לאחד את כל תוכניות הלימודים בכל התחומים. צריך להגיע למצב שבו 80% מתוכניות הלימודים הם לימודי ליבה המחייבים את כלל התלמידים. ליבה כזאת צריכה להיות בגדר ”ייהרג וכן יעבור”…
סיסמת הפאן־ערביות לא הצליחה מעולם להביא לאיחוד בין שתי המדינות, שנשלטו על ידי הדוגלים באותה אידיאולוגיה, כביכול…
”אינטלקטואלים” מוסלמים משננים במשך דורות שכל האמת והידע מצויים בקוראן. מי שמחזיק בתפישה כזאת, כמו חמור, מובטח לו שיישאר לעד מאחור…
הציונות האירופית שהקימה את המדינה תוך כדי עימות עם האזור הערבי קלעה את היהודים ממוצא ערבי לעימות נפשי קשה. אין להם שום כלי שבאמצעותו הם יכולים להתבדל מהערבים, זולת הדת.
כדי לפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני יש לפנות לליבתו, כי שם, בליבה, הסכנה, ושם בליבה, גם הפתרון. דומה, כי ככל שהזמן חולף אנו חוזרים לנקודת האפס, לנקודה שבה הכל התחיל.
על נקלה ניתן לפוצץ את בלון השקרים הזה, אבל לשם כך דרוש דמיון וזה מצרך נדיר במקומותינו למרבה הצער. לא אחת הזכרתי שייחוס דמיון מזרחי לערבים, ובמיוחד לח”כים הערבים, הוא בגדר הוצאת דיבה.
הפתרון האופטימלי
כל העמים מדומיינים, כך גם הישראלים והפלסטינים. שני הצדדים נמצאים בתהליך של התגבשות ובניית זהות לאומית ייחודית. שני ה”עמים” נעים על קו התפר המפריד בין הדתי ללאומי.
ברגע היסטורי אחד נותקו האנשים שנותרו במולדת, שהוכרזה כמדינת ישראל, מן הסביבה הטבעית והתרבותית שלהם. ”שארית הנכבה” מצאה את עצמה ניצבת חסרת אונים מול תנועה ציונית מאורגנת, מול ”שארית פליטה” אחרת ומול קוממיות יהודית בארץ ישראל־פלסטין.
למרות ניסיונות ההיחלצות מהתסבוכת הלאומית הזאת באמצעות המשחקים המקדימים של אוסלו, הכיבוש הישראלי המשיך להתבסס עם עוד מאחז ועוד כביש עוקף, עוד עיבוי ועוד ריבוי, טבעי ומלאכותי.
ואם בכל זאת תרצה להביע מחאה מהדהדת, מכיוון שאתה יודע שהקול הערבי שלך אינו מועיל במדינת היהודים - תצביע ברגליים...
אהה, סוף סוף נפל האסימון. איך אומרים בעברית? אין שמחה כשמחה לאיד. שכן, כל אזרח ערבי שטס לחו"ל חווה על בשרו, תרתי משמע, את נחת זרועה של הציונית הלבנה, שמעדיפה שמות עם סיומות כמו "סקי" ו"צקי", או "באום" ו"בלום".